התאמה זוגית

מהי רוחניות? רוחניות היא אחת התכונות האנושיות העתיקות ביותר - חיפוש אחר משמעות, חיבור, סדר פנימי, ולפעמים גם תשובה לשאלה הגדולה: בשביל מה אני כאן? אבל רוחניות איננה מושג אחיד. היא משנה צורה מתרבות לתרבות, מאדם לאדם, ולעיתים אף משנה מקום בתוך חיינו עצמנו - בין תקופות של יציבות לתקופות של אתגר ומשבר. כדי להבין מהי רוחניות באמת, כדאי להרחיב את המבט: אל היהדות, אל תרבויות אחרות, ואל האדם עצמו. רוחניות ביהדות: בין פנימיות, מוסר ומשמעות היהדות מציגה רוחניות עמוקה שנעה על שני צירים מרכזיים: 1. פנימיות וחיבור עצמי בקבלה ובחסידות האדם נקרא “עולם קטן”. החיפוש הרוחני הוא בעצם מסע להבנת הנפש, התיקון הפנימי, והיכולת לפעול בעולם מתוך מודעות ומוסר. לדוגמה: • חסידות מתמקדת בחיבור בין רגש, מחשבה ומעשה. • קבלה מדברת על חיבור האדם ל”שורש הנשמה” שלו - הייעוד הרוחני. • ביהדות מדגישים את עיצוב המידות, הכוונה, והשאיפה להיות אדם טוב יותר. רוחניות ביהדות היא בעיקר מודעות, כוונה ותיקון אישי. 2. חיבור למשהו גדול מאיתנו עבור מאמינים, זהו קשר לאלוהים. עבור אחרים - זהו קשר אל הבריאה, אל המציאות, אל הטבע, אל חוקיות פנימית של העולם. ביהדות החיבור הזה תמיד מתורגם למעשה: “לא המחשבה היא העיקר אלא המעשה “. כלומר: רוחניות אמיתית מתבטאת במה שאנחנו עושים - לא רק במה שאנחנו מרגישים. רוחניות בתרבויות אחרות: למרות ההבדלים, מפתיע לראות עד כמה הרוחניות דומה בין תרבויות: בודהיזם חיפוש אחר שקט פנימי, חמלה, ונוכחות ברגע. הבנה שהסבל מקורו בניתוק מעצמנו ושאיפה להתעוררות פנימית. הינדואיזם הקיום נתפס כ”מסע נשמתי”, שבו הנשמה מתפתחת דרך למידה, חוויה וגלגולים. הרוחניות היא חיבור למהות האמיתית. נצרות הרוחניות מתמקדת באהבה, סליחה, חמלה ובחיבור בין האדם לערך של “אהבת הזולת”. שמאניזם חיבור לטבע, לאדמה, לרוחות אבות ולעולם שמעבר לחומר. הטבע הוא מורה — האדם הוא חלק ממארג גדול. המכנה המשותף בכל התרבויות: רוחניות היא תנועה מהחוץ אל הפנים, חיפוש אחר יציבות, משמעות, מודעות, חופש אישי ותחושת שלמות. מדוע דווקא בזמן משבר אנחנו פונים לרוחניות? רוחניות זהו אחד התהליכים העמוקים בנפש האנושית: 1. כי משבר מפרק את האשליה של שליטה - כשהכול מתנהל כשורה, אנחנו חיים על אוטומט. אבל התמודדות עם אתגר כלשהו, כגון: בריאותי, זוגי, תעסוקתי או רגשי - מחייב אותנו לשאול: "מה חשוב לי באמת?" הרוחניות מאפשרת למצוא תכלית בתוך הכאוס. 2. כי הכאב פותח את הלב - כשהכול יציב, הלב סגור מפחד להרגיש. אבל ברגעי קושי - משהו נפתח. הרגישות גדלה, והאדם מחפש משמעות עמוקה יותר. 3. כי רוחניות נותנת תקווה האמונה שיש משמעות לחיים, שיש לנו דרך, שיש “למה” - זה אחד הכוחות שמחזיקים את האדם ברגעים קשים. 4. כי משבר מבקש שינוי והרוחניות היא לרוב פתח לשינוי אמיתי. מדוע יש אנשים שעושים “חזרה בתשובה” ואחרים “חזרה בשאלה”? שני התהליכים נובעים מאותו הצורך: לחפש אמת פנימית חדשה. חזרה בתשובה - לעיתים מגיעה ממקום של חיפוש שייכות, משמעות, מסגרת, תשובות, ריפוי, קהילה או זהות. חזרה בשאלה - נולדת כשהאדם מרגיש שהמסגרת הדתית כבר לא תואמת את האמת הפנימית שלו - והוא מחפש חופש, אותנטיות ושייכות מסוג אחר. שני המסעות הם מסעות רוחניים - שנובעים מהרצון להיות נאמנים לעצמנו. האם אני אדם רוחני ? רוחניות היא לא דת, לא אמונה עיוורת ולא טקסים חיצוניים. היא שילוב בין: • הקשבה פנימה • חיבור לערכים וללב • חיפוש משמעות • התבוננות וכנות עצמית • שאיפה למוסר, חמלה ויושרה • קשר לכוח גדול יותר - דתי, טבעי או פנימי • תרגול שמוביל לאיזון בין גוף לנפש רוחניות היא בעצם היכולת לחיות בהלימה פנימית - למי שאני, מה שאני מאמין בו, ומה שאני עושה. כלים פרקטיים לרוחניות בחיי היומיום: כדי להפוך רוחניות למציאות, נדרשים הרגלים יומיומיים פשוטים: 1. תרגול הקשבה - דקה ביום של שקט. ללא מוזיקה, ללא טלפון, ללא גירויים חיצוניים. פשוט להקשיב למה שעולה. 2. שאלת משמעות יומית - “מה חשוב לי היום?” שאלה קטנה שמייצרת בהירות גדולה. 3. כתיבה אינטואיטיבית - 3 דקות של כתיבה חופשית. לא לנתח ולא לחשוב - פשוט לזרום. 4. התבוננות בעצמי - מה פוגע בי? מה מחזק אותי? מה מרחיב לי את הנשימה? מה נכון לי לעשות כדי להרגיש שלם ? מהן העוצמות הטמונות בי ? וכיצד העוצמות שלי יוצרות משמעות בחיי ובחיי הסובבים לי ? 5. חיבור לגוף - רוחניות לא מתקיימת בלי גוף. תנועה, נשימה, מודעות פיזית - הן שער לעולם הפנימי. 6. בחירה במעשים עם כוונה חסד קטן, נתינה, אותנטיות. יושרה. רוחניות מתחילה בפעולות הקטנות. 7. שימוש וחיבור לכלים רוחניים-לוגיים נומרולוגיה, צבעים, מדיטציה, קבלה, התבוננות, פסיכולוגיה רוחנית. רוחניות היא לא רק מילה - היא דרך חיים. כל אדם נושא בתוכו רובד רוחני - גם אם הוא לא מכנה אותו כך. רוחניות היא הזמנה לחקירה עצמית, לדיוק, לחיבור, ולחיים שבהם יש משמעות עמוקה יותר. והיופי הוא שכל אחד מאיתנו יכול לבחור את הדרך שמתאימה לו: דרך הדת, דרך הטבע, דרך מדיטציה, דרך אמונה, או דרך עבודה פנימית. והעיקר, להמשיך לנוע לעבר עצמנו ולהתחבר אל "האני" האוטנטי, אל האמת והמהות הפנימית .  בברכה סיגלי ריכלין - אבחון הכוונה ומשמעות

חרדה מי לא מכיר מהי חרדה ? מי לא חווה את זה לפחות פעם אחת? אותה תחושה שמגיעה משום מקום — הגוף מתכווץ, הלב דופק מהר, הנשימה נעתקת, והמחשבות רצות בלי שליטה. חרדה זו מילה קטנה שמסוגלת לטלטל עולמות. אני זוכרת את הפעם הראשונה שבה באמת הרגשתי חרדה. זה היה כשעליתי לראשונה ברכבל, גבוה מאוד. עד אותו רגע לא ידעתי בכלל שיש לי חרדת גבהים. אבל שם, בגובה, כשהתא התנדנד קלות והרוח נשבה מסביב, הרגשתי איך כל הגוף שלי מגיב — הלב דופק, הידיים מזיעות, חולשה בגפיים, הראש רוצה להימלט. זו הייתה חוויה מוחשית כל כך של אובדן שליטה, של פחד טהור. וזה קרה לי שוב, אבל בצורה אחרת לגמרי — כמה שנים אחרי בעבודה. עמלתי על קמפיין גדול לאחד הלקוחות שלי, קמפיין שעמד להישלח ל־40,000 איש. רגע לפני שלחצתי על הכפתור “פרסם”, הגוף שלי שוב הגיב כאילו מדובר באיום אמיתי. דופק מואץ, רעד קל בידיים, יובש בפה ותחושת לחץ . שני מצבים שונים לחלוטין — אבל אותה תגובה עמוקה של חוסר שליטה בגוף ובנפש. מי מאיתנו לא חווה את זה ? אותה תחושה שמטפסת מבפנים, מציפה, מערערת, גורמת לדופק להאיץ, לידיים להזיע ולמחשבות לרוץ לכל הכיוונים. חרדה אחת שיכולה לשנות מצב רוח, לשנות יום שלם, ולפעמים גם להשפיע על תקופת חיים שלמה. אבל למה זה קורה? ומה אפשר לעשות כדי למצוא שוב שקט פנימי? במהלך השנים, כמאמנת וכמאבחנת הוליסטית, נפגשתי עם מאות אנשים שחוו חרדה ברמה כזו או אחרת מסיבות שונות. יצא לי ללוות אנשים עם חרדה כרונית שכל דבר קטן חיצוני או פנימי, עלול היה להצית אותה עד כדי איבוד שליטה וחוסר תפקוד, או כאלו שחוו חרדה רגעית לפני מבחן חשוב, ראיון עבודה או אירוע חשוב. כל פעם נחשף סיפור אחר. חרדה שעוברת בשושלת, חרדה של גיל, חרדה שמגיעה אחרי טראומה, או כזו שצצה לפתע כך סתם באמצע החיים. אבל מה שהדהים אותי שוב ושוב הוא הקשר שמצאתי בין החרדה, לבין הצבעים, מספרים, תת-מודע וטיימינג אישי. לאחרונה, נפגשתי עם בחורה שסבלה מחרדה חברתית, שרצתה לעשות שינוי בקריירה ובחיים בכלל. לאחר מסע מרגש והתמודדויות עם פחד משתק, רעשי רקע פנימיים וקול ביקורתי, היא סוף-סוף העזה לחיות את מי שהיא באמת. כשהתחלנו זה היה מפגש אבחון רגיל: אבחון באמצעות הנומרולוגיה (תאריכי לידה ושמות ), צביעת מנדלה, גוף-נפש, אך מהר מאד התברר שמה שעצר אותה מלחוות הצלחה, היתה החרדה. הפחד מכישלון והביקורת הפנימית שלא נתנה לה מנוח. ומשם התחיל המסע. צעדים קטנים של מודעות, שחרור מתבניות ישנות, בניית גבולות , החלטות אמיצות. עד שהעזה ל"הזיז את הגבינה", לעבור דרך הפחד, לגשת למכרז ולזכות בתפקיד שתמיד רצתה , על אף ולמרות החרדה. הסיפור שלה שלי ושל אחרים, חידד לי משהו מהותי: ראיתי שוב ושוב עד כמה החרדה היא לא רק תופעה נפשית. חרדה היא גם תדר. צבע. מסר מהתת-מודע. הזדמנות לשינוי. חרדה שבאה כתוצאה מהגיל, מהזוגיות, מהסביבה, מטראומת עבר ו/או חרדה שמגיעה בלי התרעה - כל אחת מהן מבקשת מאיתנו להבין: מה היא באה לשקף לנו ? האם היא הגנה ? התראה ? או "רעש מהעבר" שכבר לא משרת ? כשנכנסתי עמוק יותר לנושא – קראתי, חקרתי, חיברתי בין מאמרים מקצועיים לניסיוני בקליניקה, התבהרה לי התמונה, והרכבתי את הפאזל המורכב שנקרא חרדה. ומכאן, נולד המאמר שלי "חרדה - כל מה שרצית לדעת ". אז מה זו חרדה? חֲרָדָה היא רגש המתאפיין בחשש ומתח גופני, כאשר האדם צופה שמשהו נורא עומד להתרחש. בעקבות הציפייה לאסון, הגוף מכין את עצמו להתמודדות עם האיום: מתח השרירים עולה, הנשימה מואצת והדופק עולה. (ויקיפדיה) חרדה היא תגובה טבעית של הגוף והנפש למצבי לחץ, פחד, חוסר ודאות או שינוי לעיתים חרדה במינון נכון, יכולה לסייע ולהיות עבורנו דבר טוב — היא גורמת לנו להיות ערניים, דרוכים, להתכונן, לפעול ולהתמודד היטב עם המצב. אבל כשהיא משתלטת, כשהיא לא מרפה, כשהיא מגיעה בלי סיבה נראית לעין, היא כבר לא מגינה עלינו אלא מחלישה ועוצרת אותנו. מהם הגורמים האפשריים לחרדה ? על פי מחקרים מדעיים , ישנם מספר גורמים אפשריים לחרדה. הגורמים הללו יכולים להיות ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים. 1. גורמים ביולוגיים: גנטיקה : מחקרים מראים כי יש נטייה תורשתית לחרדה, כלומר אנשים עם היסטוריה משפחתית של חרדה עשויים להיות בסיכון גבוה יותר. כימיה במוח : חומרים כימיים במוח, כמו סרוטונין ודופמין, משחקים תפקיד מרכזי בוויסות מצב הרוח. חוסר איזון בכימיקלים אלו יכול להוביל לחרדה. מחלות פיזיות : מצבים רפואיים כמו בעיות בלב, בעיות הורמונליות (כמו בלוטת התריס) או מחלות נוירולוגיות עשויים לגרום לתסמיני חרדה. 2. גורמים פסיכולוגיים: טראומות : חוויות טראומטיות, כמו פגיעות מיניות, תאונות או אובדן, יכולות להוביל לפיתוח חרדה, ולעיתים להתפתחות הפרעת פוסט-טראומה (PTSD). דפוסי חשיבה : מחשבות שליליות, פרפקציוניזם או דפוסי שליטה יכולים להחמיר את תחושת החרדה. חוויות ילדות : חוויות קשות בילדות, כמו הזנחה או חוויות שליליות במשפחה, עשויות להגדיל את הסיכון לחרדה בגיל מבוגר. 3. גורמים סביבתיים: לחץ כלכלי : קשיים כלכליים או בעיות בעבודה יכולים לגרום לחרדה מתמשכת. מערכות יחסים : בעיות במערכות יחסים אישיות, כמו זוגיות או משפחה, יכולות להוביל לתחושות חרדה. שינויים בחיים : שינויים משמעותיים כמו מעבר דירה, התחלת עבודה חדשה, יציאה לפנסיה, או גירושין יכולים לשמש כטריגרים לחרדה. אך קיימים גם גורמים נוספים שעלולים ליצור חרדה, כגון: החשיפה לתקשורת: חשיפה מתמדת לחדשות רעות או למצבים מלחיצים יכולה להגביר את תחושת החרדה. חשיפת יתר לרשתות חברתיות (משקף לעיתים באופן מעוות, היכן "אני ביחס לאחרים", החיים שלי מול "החיים הנוצצים" שמבעד לתמונות, שגורם לתסכול ולתחושת חרדה) סגנון ואורח חיים : חוסר שינה, תזונה לא מאוזנת, חוסר פעילות גופנית ושימוש בחומרים כמו קפאין או סמים יכולים להשפיע גם על רמות החרדה. קיימים גם היבטים רוחניים , הקשורים בחרדה. לעיתים חרדה מאותתת על חוסר איזון עמוק יותר – תחושת תקיעות, התרחקות מהייעוד או ממצבי הגורל האישיים שלנו. כמי שעוסקת בהכוונה דרך רוחניות, מצאתי שכשאדם לא מחובר למהות שלו, למקום שבו הוא אמור להיות – נוצר מתח פנימי, בין הגוף לנפש. חוסר ההתאמה הזו, עלולה לבוא לידי ביטוי בתחושת בלבול, ריקנות, ואף בחרדות ובמחשבות טורדניות. גם לטיימינג האישי של האדם (בהיבט הרוחני והמנטאלי) יש משמעות לקיום חרדה. יש תקופות בחיים שבהן החרדה עשויה להתעצם —לרוב בתקופות של שינוי, “שנות משוב” (בנומרולוגיה שנה 4 או 7 - שנים של למידה פנימית והתבוננות על הבחירות שלנו בשנים האחרונות), שנה של התחלות חדשות ו/או יצירת קשרים חדשים שהיא גם שנה אמוציונאלית וריגשית (בנומרולוגיה שנה 1 או שנה 2 ), וגם סביב גיל הבינה (גילאי 40-50) – אותו שלב שבו הנשמה מבקשת לעבור לשלב חדש בהתפתחות. גם הפסיכונומרולוגיה , התכונות עמן נולדנו יכולות לשקף נטייה לחרדות. אנשים רגישים ואמוציונאליים מאד, שמעצימים בעיות לרוב יטו לחרדות יותר מאשר אחרים, או אנשים חומריים שצריכים קרקע יציבה וחומרית בטוחה, ששואפים להגיע לפסגה של סמכות והצלחה, שצריכים להיות כל הזמן בפעילות, אנשים מסוג זה שיחוו שינוי לא מתוכנן שיעצור אותם (כגון: פיטורין, תקיעות עסקית, הפסד כספי, בעיה בריאותית וכד'), עלולים לחוות חרדות משתקות. קיימים סוגי חרדות שונות, כגון: · חרדה כללית: תחושת דאגה מתמשכת ובלתי נשלטת כמעט מכל דבר בחיים, גם כשאין לכך סיבה ברורה. · התקפי חרדה (פאניקה) בגלל גורם חיצוני כלשהו שאין לנו עליו שליטה: פחד פתאומי, דופק מואץ, קוצר נשימה · חרדה חברתית: פחד מביקורת או מדחייה חברתית. · פוביות: פחדים ממוקדים (מטיסות, ממקומות סגורים, מחרקים וכו’). · הפרעת פוסט־טראומה – חרדה הנובעת מחשיפה לאירוע טראומטי. קיים שוני בחרדה בין ילדים למבוגרים. אצל ילדים, החרדה נוטה להתבטא יותר בתסמינים גופניים (כאבי בטן, בכי, הצמדות להורים) ופחות בדיבור על מחשבות מפחידות. אצל מבוגרים, החרדה לרוב מתבטאת בדאגנות, לחץ מתמשך וקשיי ריכוז. ההבדל העיקרי הוא בכך שילדים מתקשים לעבד רגשית את תחושת הפחד ולכן זקוקים להדרכה הורית ותמיכה רגשית משמעותית יותר. יש להבחין בין חרדה רגעית לעומת חרדה כרונית חרדה רגעית – היא נורמלית, טבעית, באה והולכת בהתאם למצב (לדוגמא רובנו חווינו חרדה ב-7/10 ובעת המלחמה, אך לרוב לא אפשרנו לחרדה לנטרל אותנו מתפקוד, מקבלת החלטות ובחירות). חרדה כרונית – נמשכת זמן רב, לעיתים בלי גורם חיצוני ברור, ועלולה להשפיע על איכות החיים ועל התפקוד היומיומי. איך מזהים חרדה? החרדה מתבטאת במישורים שונים: • גופניים: דופק מהיר, הזעה, רעד, מתח שרירים, סחרחורת, קוצר נשימה, תחושת חנק או כאב בחזה. • רגשיים: פחד, עצבנות, תחושת חוסר שליטה, חוסר שקט פנימי. • קוגניטיביים: מחשבות שליליות, פסימיות, דאגנות, ריכוז ירוד. • התנהגותיים: הימנעות ממצבים מפחידים, תלות באחרים, התפרצויות או הסתגרות, חוסר תאבון או אכילה ריגשית לא מאוזנת, הפרעות שינה. אחת הדרכים שבהן אני מזהה חרדה אצל אנשים, היא דרך אבחון בצבעים. בעת צביעת מנדלות, נחשפים לעיתים צבעים שמספרים סיפור עמוק על הנפש: צבעים מסוימים משקפים פחדים, אחרים דאגות או מתח, ולעיתים גם דיכאון סמוי. הצבעים משקפים את האנרגיה הפנימית של האדם, גם אם הוא עצמו עוד לא מודע אליה במלואה. דרך המנדלה אפשר “לקרוא” את החרדה וליצור שיח עדין ומדויק עם הנפש. אז מה אפשר לעשות כדי לטפל בחרדה? יש דרכים רבות להרגיע ולהתמודד עם חרדה, וכל אדם צריך למצוא את מה שעובד בשבילו. הנה כמה סוגי כלים להתמודדות עם חרדה : טיפול רגשי או קוגניטיבי־התנהגותי ( NLP/ CBT ): מלמד לזהות מחשבות מלחיצות ולהפוך אותן לרגועות ומציאותיות יותר, לייצר עוגנים באמצעות כח המחשבה, המישוש והתחושה לחשיבה חיובית. טיפול תרופתי (אם נדרש) : במקרים מסוימים, הרופא המטפל ימליץ על איזון כימי/הורמונאלי באמצעות תרופות במינונים שונים, אשר עשויות לסייע להחזיר את האיזון והרוגע. מדיטציה, נשימות, מיינדפולנס: עוזרים לווסת את הגוף ולהחזיר שליטה. יצירה ותחביבים: ציור, מוזיקה, תנועה, בישול – כל מה שמכניס צבע לנפש ומוריד מתח. פעילות גופנית : משחררת אנדורפינים ומרגיעה את מערכת העצבים. שיתוף ותמיכה : לדבר עם אדם קרוב, מטפל, או קבוצה – לעיתים זה כבר חצי מהדרך להקלה על החרדה. מפגש עם חברים או יציאה לבילויים - יציאה למסיבות, מסעדות/בתי קפה, מופעי בידור ותרבות, טיולים בארץ/בחו"ל, בילויים בטבע , כל אלו יכולים להקטין ולהעלים חרדה. לצמצם חשיפה לתקשורת , להוריד זמן מסך, פחות חדשות, ופחות זמן ברשתות החברתיות ולכל מיני דברים שעלולים להצית בנו את הטריגרים לקיום החרדה. לייצר שינויים קטנים בחיים : לשנות מלתחה ולהכניס אליה צבעים אחרים, לשנות את אורח החיים דרך הצטרפות לחוג פעילות חדש, לשמוע מוסיקה, לשנות את עיצוב ומראה החדר/הבית (אפשר ללכת לפי שיטת הפנג שווי, לאוורר, לנקות, להוציא עומס מיותר ולא שמיש). הקשבה והתבוננות פנימית : לבדוק – איפה אני לא נאמן לעצמי? מה באמת רוצה לצאת מתוכי ולא יוצא? להודות על מה שיש ועל מה שזכיתי לקבל . חיבור לייעוד או לדרך הנכונה לי – יוצר אנרגיה של התחדשות וריפוי. נוכחתי לדעת, שלרוב חרדה מגיעה לחיינו כקריאה פנימית. היא איננה אויב. היא משמשת "נורה אדומה" בלוח המחוונים של הנפש. היא אומרת: “תעצרי רגע. משהו בפנים מבקש הקשבה.” אם נקשיב, נלמד, ונרשה לעצמנו לשנות – החרדה יכולה להפוך ממקור סבל למורה דרך אל "האני האמיתי" ואל עצמנו. חשוב לזכור, שהחרדה לא מגדירה אותנו, היא רק מזמינה אותנו לגדול, לחדד, לדייק ולשנות משהו בחיים שלנו. וכשאנחנו מאזינים לה, באומץ, באהבה ובלב פתוח – היא מפנה את מקומה לשקט, בהירות וחופש פנימי אמיתי. חרדה היא חוויה אנושית טבעית, אך כאשר היא משתלטת על חיינו – חשוב לטפל בה. הבנה, מודעות ובקשת עזרה מקצועית הן המפתח להתמודדות ולשיפור איכות החיים. וכשאתם מרגישים חרדים, נסו לשחק עם האותיות "חרדה" ו- "חֲדַר" לפעמים כל מה שצריך הוא לחדור פנימה. להקשיב ללב. לשאול מה החרדה מבקשת לומר. ומה יהיה אפשרי בחיי אם אבחר לא לתת לה לשלוט בי. כי לעיתים החדירה פנימה משחררת אותנו החוצה – אל חיים חופשיים, מאוזנים ומאושרים יותר. בברכה סיגלי ריכלין - אבחון הכוונה ומשמעות