Article
התאמה זוגית
November 27, 2024
מהי התאמה זוגית ?
התאמה זוגית היא נושא מרכזי במערכות יחסים, ומשקפת את ההתאמה בין שני בני הזוג, כך שיתאפשר להם להקים ולתחזק מערכת יחסים בריאה, יציבה ומאושרת לאורך זמן.
ישנם מספר היבטים שיכולים להשפיע על התאמה זוגית:
1. ערכים ואמונות משותפות:
כאשר בני הזוג חולקים ערכים דומים בנוגע לדברים חשובים ומהותיים לחיים כגון: משפחה, קריירה, דת/מסורת וכדומה, אלו עשויים לחזק את הקשר הזוגי.
מאידך חוסר התאמה בערכים ואמונות, עלול להוביל למחלוקות ולחוסר איזון והסכמה במערכת הזוגית.
2. כימיה רגשית ופיזית:
כימיה זוגית מתייחסת לתחושות של קרבה, אינטימיות, תשוקה ורצון להיות יחד.
כימיה ומשיכה פיזית הם תנאי הכרחי וחשוב לעיתים יותר, מחיבור והתאמה רגשית בין בני הזוג על מנת לייצר ולשמר זוגיות יציבה.
3. תקשורת:
היכולת לתקשר באופן פתוח ומכבד היא אחת מאבני היסוד למערכת זוגית יציבה. אולם, חוסר תקשורת, חוסר הקשבה או חוסר התמודדות עם קונפליקטים ואתגרים, עלולים להוביל למתחים, למחלוקות ולנתק בזוגיות.
4. גישה לחיים:
חשוב שבני הזוג יהיו בעלי גישות דומות למצבי חיים וסיטואציות שונות, כגון: חינוך ילדים, ערכים משפחתיים, התייחסות לכסף, פתרון בעיות או ניהול משברים.
חוסר התאמה בתפיסות אלו עלול להקשות על ההתמודדות עם אתגרים שונים במהלך החיים ולהוות קושי בחיבור ובסינכרון הזוגי.
5. רצון להתפתחות אישית וזוגית משותפת:
הזוגיות זקוקה לאיזון בין הרצון הפרטי לזוגי. כל אחד מבני הזוג צריך להיות מסוגל להתפתח אישית, תוך שמירה על התפתחות הזוגיות והמשפחתית. חשוב לשמור על תהליכים של צמיחה משותפת תוך תמיכה ופירגון הדדי.
6. התאמה בסגנון החיים ותחומי עניין:
אורח החיים של כל אחד מבני הזוג צריך להיות תואם לאחר. כגון: השקעה בקריירה ובמעמד האישי, טיפוח תחביבים אישיים וזוגיים, בילוי עם חברים (בנפרד ובזוג), תחום עניין ופעילויות משותפות, כל אלו ועוד, יכולים להשפיע על איכות ושמירת הקשר הזוגי.
בנוסף לכל אלו, קיימת גם התאמה זוגית בהיבט הרוחני, המבוסס לא רק על חיבור גשמי ורגשי, אלא גם על חיבור עמוק יותר, שמבוסס על ערכים רוחניים והתפתחות רוחנית משותפת.
כשהתאמה זוגית נבחנת בהיבט הרוחני, מדובר בקשר שמחפש יותר מאשר חיבור חיצוני גשמי או רגשי, אלא גם חיבור למטרה גבוהה יותר, שמסייעת לשני הצדדים להתפתח ולהשפיע באופן חיובי על עולמם הפנימי והחיצוני.
לפי תפיסות רוחניות מסוימות, מערכת הזוגית נוצרה מתוך תחושה של קשר נשמתי שנמשך ומתנהל בזמן ובמרחב.
בני הזוג עשויים להרגיש שהקשר שלהם מהווה מימוש של ייעוד נשמתי או תהליך של תיקון רוחני.
על פי הנומורלוגיה הקבלית, זוגיות שכזו נקראת בשם "זיווג תיקון". זיווג שנועד לייצר תיקון מהגלגול הקודם, או זיווג לשם החזרת גלגול (של מי מבני המשפחה שנפטר בטרם עת, מצד משפחת האישה או הגבר). זהו זיווג שקשה מאד להיפרד ולהתנתק ממנו, לפחות עד הולדת שני ילדים, ואז הזיווג נבדק, ובמידה ולא קיימת התאמה, תהיה פרידה.
כמו כן קיים פאן נוסף בנושא התאמה זוגית בהיבט של תת-מודע וזה חיבור דרך "פצעי הילדות".
חיבור זוגי דרך פצעי ילדות מצביע על הדרך שבה בני זוג יכולים להתחבר זה לזו, כחלק מתהליך ריפוי משותף, הבנה הדדית, וחיזוק הקשר. לעיתים הפצעים הרגשיים שנגרמים בילדות יכולים להוביל לקשרים אינטימיים, שמחפשים לרפא את הכאב הישן ולהשלים את מה שלא נשלם והתקבל בילדות (לדוגמא: חוסר יציבות או שייכות, התעללות פיזית/ריגשית, חוסר באהבה, תחושת חוסר בטחון ועוד).
התאמה זוגית בהיבט רוחני מתמקדת כאמור, לא רק בהבנה הדינמית של רגשות, חוויות, ערכים וצרכים, אלא גם בתהליך של חיבור לעקרונות רוחניים שיכולים להוביל את בני הזוג להתפתחות משותפת, צמיחה פנימית ושלמות רוחנית.
כשיש בסיס רוחני משותף והבנה עמוקה של המטרה הגבוהה, הקשר יכול לשגשג ולהיות כלי לצמיחה אישית ולתיקון רוחני.
קיים פאן נוסף, שמשפיע על ההתאמה הזוגית, והוא מערכות יחסים בינדוריות והחיבור לשושלת.
לרוב נזמן לחיינו אנשים שיתאימו לפרופיל ולתכונות של אלו שהיו בעלי השפעה בחיינו (לרוב יהיו אלו הורינו). הורינו אלו שגידלו וחינכו אותנו, עשויים להעביר ערכים, דעות, תפיסות ודפוסי התנהגות, שיכולים להשפיע על מה שיתפש בעינינו כ"מתאים" או "ראוי" בבחירת זוגיות. למשל: אם קיימים דפוסים חוזרים ונשנים על קשרים זוגיים במשפחה (מערכות יחסים יציבות או בעייתיות), הדור הצעיר עשוי לאמץ או להימנע מהם, בהתאם לחוויותיהם האישיות.
ולעיתים בחירה בבני זוג, מושפעת מציפיות לא מודעות או מודעות מצד הדור הקודם (לדוגמא: בחירה ממעמד חברתי דומה, או דת זהה ).
באמצעות הנומרולוגיה, קיימים כלים נוספים לבדיקת התאמה זוגית.
ישנם מספר היבטים חשובים שמבוססים על המספרים האישיים של בני הזוג, שבוחנים התאמה, והם על בסיס : תאריך הלידה, שביל הגורל (סה"כ הערך החד ספרתי של יום חודש ושנה שבו האדם נולד) והשם עימו הגיע האדם לעולם.
כל אלו משקפים על פי הנומרולוגיה, תכונות, פוטנציאל ומצבי גורל שעל האדם יהיה לממש בעיתויים קבועים מראש.
הנומרולוגיה מייחסת חשיבות לאיפיון תכונותיו של האדם - תכונות זכריות ותכונות נקביות, בכל הקשור לנושא התאמה זוגית, וכן בעיסוק שהאדם בחר בו, והאם הוא תואם למצבי גורלו ולייעודו.
לדוגמא: אישה שקיימות בה תכונות זכריות ונקביות.
מצד אחד היא מנהלת עצמאית, מחוברת ל"אני" שלה, רוצה לקבל סמכויות ועצמאות, ביקורתית, חומרית, השואפת להגיע לפסגה ולאזורי הכח הסמכות והכסף, אך מצד שני, היא גם אישה שהזוגיות והמשפחה הינם עוגנים חשובים בחייה, היא נשית אמוציונאלית, רגישה ומאד משפחתית.
התכונות הזכריות שמאפיינות אותה, אמורות לשקף גם את בן זוגה המתאים לה ואת עיסוקו.
באזור גילאי 40-50 (שהוא גיל בינה בהיבט הנומרולוגי), האישה לרוב תצטרך "לראות" את בעלה, מממש את התכונות הזכריות שלה, ולעסוק בתחומי עיסוק התואמים את המספרים שבגורלה.
ואילו היא תצטרך להתאים את עצמה, בהיבט של תת-המודע, לצרכיה ודרישותיה של משפחתה ושל בן זוגה (בהתאם למצבי גורלה, כגון: לעשות התאמות בעיסוק לצרכי המשפחה לעבוד בעסק משפחתי או מהבית וכדומה), וע"י כך למעשה לשמר איזון עם בן הזוג. אחרת, עלולים להיווצר טריגרים ו"רעשים" במערכת היחסים הזוגית ו/או בהיבט האישי.
הנומרולוגיה כאמור, מאפשרת לקבל הבנה עמוקה יותר של מערכת יחסים זוגית ולמצוא דרכים לשפר ולשמר את הקשר.
חשוב לזכור, שההתאמה בין בני הזוג אינה תמיד דבר שנמצא באופן מיידי בתחילת הקשר. לעיתים היא דורשת זמן, התנסות, פתיחות וכנות, על מנת להבין ולבחון האם מערכת היחסים מתאימה לכל אחד מהצדדים.
ולעיתים, עם ההתפתחות האישית והמשפחתית, יהיה צורך לעשות התאמות גם למערכת היחסים הזוגית על מנת לשמרה יציבה ומאוזנת.
ואם מתעוררים חלוקי דעות, או אתגרים זוגיים, מומלץ תמיד לפנות לעזרה חיצונית, לקבל כלים ומתווה מתאים לחיבור ותקשורת טובה יותר.
בברכה
סיגלי ריכלין – אבחון הכוונה ומשמעות
share this
Related Articles
Related Articles
תהליך חמשת החיבורים מי מאיתנו לא חש בשלב כזה או אחר בחייו סוג של עצירה ? מחסום? תקיעות ? התקיעות יכולה להיות תקיעות מנטלית ריגשית, מחשבתית, יצירתית או קשורה בהתפתחות העסקית או האישית, במערכות יחסים, זוגיות, משפחה, חברויות ועוד. בעולם העסקי המודרני, תקיעות אינה מתבטאת רק בירידה בביצועים. היא מופיעה כקושי בקבלת החלטות, שחיקה ניהולית, חוסר מיקוד אסטרטגי, ירידה במוטיבציה ובאנרגיה או פער מתמשך בין פוטנציאל לתוצאות בפועל. תקיעות היא אינה "תקלה" בלתי הפיכה – היא לרוב סימן. סימן לכך שמשהו מבקש חיבור מחודש. לעיתים זה חיבור לעצמנו, לעיתים למהות שלנו, ולעיתים לקול פנימי, לחלום שכבר מזמן מחכה שנקשיב לו. מתוך ניסיון אישי רב שנים בעולם העסקי הניהולי והיזמי, ומתוך עבודה והכרות עם אנשים, מנהלים, יזמים וצוותים, פיתחתי את מודל חמשת החיבורים – תהליך עומק אינטגרטיבי, המשלב תודעה, זהות ויישום, ומאפשר יצירת תנועה מחודשת, בהירות והובלה מתוך חיבור פנימי ואסטרטגי כאחד. תהליך ״חמשת החיבורים״ מאפשר התבוננות רחבה ועמוקה על החיים, זיהוי מקורות התקיעות ויצירת תנועה בעשייה, קבלת החלטות וצמיחה עסקית ואישית, באופן מדויק, מחובר ובעל משמעות. המודל נשען על דימוי של צמיחת עץ: מערכת חיה ונושמת, שבה כל חלק משפיע על התפקוד הכולל – בדיוק כפי שקורה באדם, ובארגון. החיבור הראשון – חיבור אל הייעוד (הזרע): הייעוד הוא המצפן הפנימי שלנו. ייעוד מהמילה יעד/מטרה – המטרה שלשמה הגענו אל העולם. מציאת המשמעות הקיומית, לחיבור ולערך שאנחנו מביאים לעולם, דרך העשייה, המקצוע, הנתינה, מערכות היחסים והבחירות שלנו. הייעוד מסמל את "הצבע" האותנטי המאפשר לחיות חיים מלאים, מאוזנים ובעלי משמעות. לרוב יש לנו יותר מיעד אחד בחיים (וזה לא קשור רק למקום העבודה והפרנסה). החיים הם מסע של התפתחות מתמדת של גילוי עצמי, והייעוד לא נמדד במה אני עושה, אלא איך אני מרגיש כשאני עושה את זה. וזהו המקום שבו אנו שואלים לא "מה מצפים ממני", אלא "מה מבקש להתממש דרכי". כאשר אדם מנותק מהייעוד שלו, הוא עלול לחוות: חוסר סיפוק גם כאשר “הכול בסדר” כלפי חוץ. בלבול, שחיקה ותחושת ריקנות וחוסר בהירות. קושי בקבלת החלטות. אנרגיה ירודה חוסר משמעות תחושת חוסר גדילה וצמיחה אישית החיבור אל הייעוד מחזיר תחושת משמעות, כיוון ודיוק. בתהליך זה אנו מבררים: מה מניע אותי באמת? היכן אני מרגיש חיות, זרימה, אנרגיה והתרחבות? מה הערך הייחודי שאני מביא לעולם? לייעוד קיימים גם היבטים רוחניים, עוקפי תודעה, לא רק בהיבט האישי אלא גם הזוגי והמשפחתי. על פי התפיסה הרוחנית, האדם מגיע לעולם עם תכונות פוטנציאל וייעוד שנמצאים בתת-המודע שלו כבר מרגע הולדתו. ועל האדם יהיה להגשים את ייעודו ע"פ עיתויים קבועים ומוגדרים מראש. כל אדם יוצא אל ייעודו בגיל שונה (גיל יציאה לייעוד משתנה מאדם לאדם ונע בין גיל 18-27), ומגיל היציאה לייעוד, עליו לממש את ייעודו, תוך ארבעה מחזורי חיים (כל מחזור הוא בן 9 שנים, כלומר סה"כ 36 שנים). במחזור החיים השלישי מחזור "היתד", שמוכר גם כ"גיל הבינה", על האדם לייצר איזון גם עם מצבי גורלו שלו וגם עם בן/ת הזוג שעמו/ה בחר להקים את "המפעל" המשותף, קרי ילדיו ומשפחתו. בשלב זה של החיים, במידה והאדם לא הגשים את ייעודו, יתעורר בו רצון או צורך לעשות שינויים בחייו ,על מנת להתאים עצמו למצבי גורלו ואל ייעודו (בהיבט של תת-המודע - בעיסוק ובקריירה, בזוגיות/במשפחה, במקום המגורים , בצורך להתנדב ולתרום מכישוריו ועוד), זו הסיבה ששלב זה מכונה גם "משבר אמצע החיים", או "משבר גיל ה-40 /50 " או "גיל הבינה". לכן רבים בוחרים לעשות שינוי דווקא באזור גילאי 40-50, ולהתחבר "פנימה" אל הכמיהה והתשוקה שמנהלת אותם. זהו חיבור שמזכיר לנו מי אנחנו באמת, מעבר לתפקידים, הגדרת טייטל, ציפיות ו"מסכות". ייעוד בהקשר העסקי - חיבור למשמעות ולכיוון האסטרטגי: ייעוד אינו מושג רוחני בלבד. בעולם העסקי הוא מתבטא בהגדרת "מי אני " ו"מיהו הארגון" מהי המהות? המטרה? והערך ? כאשר מנהל או יזם מנותק מהייעוד שלו, נוצרות תופעות כמו: עשייה אינטנסיבית ללא תחושת משמעות קושי בהתמדה לאורך זמן קבלת החלטות שמבוססת על לחץ חיצוני ולא על דיוק פנימי ירידה באנרגיות בחיוניות ובהשפעה. פגיעה ברווחיות, בתוצאות ובעמידה ביעדים בתהליך החיבור אל הייעוד, בוחנים בין השאר: v מה מניע אותי כמוביל/ה v איזה ערך ייחודי אני מביא/ה לארגון או לשוק v כיצד הייעוד האישי מתחבר לייעוד הארגוני חיבור זה מחזק מנהיגות, מיקוד ויכולת להוביל תהליכים לאורך זמן מתוך מחויבות ולא רק מתוך הישרדות. גם בכל ארגון ויישות עסקית חשוב להגדיר את הייעוד. הייעוד הינו התכלית הפורמלית לקיומו של הארגון ו/או של כל יחידה ארגונית תפעולית בתוכו. הייעוד בעולם העסקי עונה על שאלות דומות: מה אנחנו עושים ? לאיזו מטרה ? מה חלקו ותרומתו של הארגון בענף ? בחברה ? בשוק העסקי ? ייעוד שמוגדר כהלכה צריך להבליט את היתרון היחסי של העובדים, ביישום של האסטרטגיה של הארגון . הגדרה שכזו תסייע להגדיר ממשקים ותהליכים שמערבים יחידות ארגוניות שונות. ובהמשך לסייע בקבלת החלטות הקשורות לחלוקת אחריות ויעדים בין היחידות/המחלקות השונות בארגון. הייעוד מסייע למקד את העשייה של המנהל באותם פעילויות שעולות בקנה אחד עם ההגדרה, ומאפשרות להתמקד באסטרטגיה הניהולית ובתהליכים הפנימיים. הגדרת הייעוד הארגוני משפיעה כאמור, באופן ישיר גם על העובדים. הוא עוזר להם להתחבר למטרה שלשמה הם בחרו להיות חלק מהארגון הזה שבו הם מוצאים את עבודתם ומקום פרנסתם. זהו חיבור שמסייע ליצירת גיבוש פנימי ו"גאוות יחידה". החיבור השני – חיבור אל השורשים השורשים הם סיפור חיינו המוקדם. הם כוללים את הבית שגדלנו בו, הדמויות המשמעותיות, החוויות המכוננות – ובעיקר את אמונות השורש שנוצרו שם. אמונות כמו: · “צריך להתאמץ כדי להצליח” · “לא רואים אותי” · “אסור לטעות” · "מוטב לעבוד במקום מסודר עם תנאים ומשכורת מאשר להיות עצמאי" ועוד... הופכות עם השנים לאמונות מגבילות. "האדם הוא תבנית נוף הולדתו ", והאמונות עליהן גדלנו וחונכנו, לרוב הן אלו שמנהלות אותנו לעיתים באופן אוטומטי ויוצרות תקיעות בחיינו ובבחירות שלנו. בחיבור אל השורשים איננו נשארים בעבר אלא משחררים אותו ואת השליטה שלו בהווה. אנו לומדים לזהות מה שייך לנו ומה כבר לא, מה שייך לשושלת שלנו ולכל מי שגידל וחינך אותנו, מה מקדם ומה עוצר, מהן האמונות המגבילות - ופועלים להמרת האמונות האלו באמונה ובתודעה אופטימית מכילה ומאפשרת. זהו חיבור של ריפוי, חמלה ואמונה סובייקטיבית פנימית . בהקשר העסקי: זיהוי דפוסים ואמונות שמנהלות קבלת החלטות השורשים מייצגים את מערכת האמונות וההתנסויות המוקדמות שמעצבות את סגנון הניהול, קבלת ההחלטות והיחסים המקצועיים. דוגמאות לאמונות שורש נפוצות בעולם העסקי: · “רק שליטה מלאה מבטיחה הצלחה” · “אסור להראות חולשה” · “טעויות עולות ביוקר” · "חשוב לשמור על ההיררכיה הארגונית להשגת תוצאות חיוביות" אמונות אלו יוצרות לעיתים: קושי בהאצלת סמכויות עומס רגשי ושחיקה נתק מהעובדים, חוסר שביעות רצון ותחלופה שימור דפוסים ישנים חוסר התקדמות ותקיעות בעולם הישן החיבור אל השורשים מאפשר לזהות אילו דפוסים משרתים הצלחה, ואילו יוצרים תקיעות. זהו שלב קריטי ביצירת ניהול מודע, גמיש ובשל יותר. החיבור השלישי – חיבור אל הפירות ה"פירות" הם התוצאה הטבעית של העץ והצמיחה – והם כבר קיימים. זהו החיבור לעוצמות, למיומנויות, לתכונות וליכולות שאיתן הגענו לעולם, אך לעיתים הוקטנו, הושתקו או נשכחו לאורך הדרך. האדם כאמור, מגיע לעולם עם התכונות המיומנויות והייעוד הטבועים בו כבר מרגע הולדתו בתת-המודע. רק במהלך החיים, האדם עלול להתנתק מהאמונה בעצמו ובעוצמות שבו, ולא להיות מחובר לפוטנציאל וליכולות הגלומים בו להגשים את ייעודו, דבר שיביא לתקיעות בחייו. בתהליך החיבור אל הפירות אנו: מזהים את הכישרונות הטבעיים שקיימים בנו לומדים לראות את הערך העצמי שלנו ואת "אזור הגאונות" מחזקים תחושת מסוגלות וביטחון מתחברים ל"כוחות" אך גם ל"חולשות" ולטריגרים הפנימיים שעוצרים אותנו. לומדים להוקיר ולהודות על "היש" שהוא "השי" של חיינו. זהו חיבור שמחליף ביקורת פנימית בהכרה, ומאפשר לפעול מתוך עוצמה ולא מתוך מאמץ, מתוך אמונה ולא מתוך כורח, מתוך הישגים ויכולות ולא מתוך הישרדות. הפירות מייצגים כאמור את המשאבים הקיימים באדם : כישורים, יכולות, ניסיון, אינטליגנציה רגשית ומיומנויות ניהוליות. בעולם העסקי, תקיעות נובעת לא פעם מחוסר הכרה בעוצמות של המנהל או של הארגון עצמו: מנהלים שפועלים מתוך ביקורת עצמית ושיפוטיות. צוותים שלא מנוצלים בהתאם לחוזקותיהם. יזמים שמנסים “להיות מישהו אחר” ומנותקים מהאותנטיות ומהערך הייחודי שלהם. ארגון שלא מחובר לעוצמות, ליתרונות היחסיים, לחוזקות וגם להזדמנויות. בחיבור אל הפירות אנו : • מזהים חוזקות ליבה • מחדדים יתרונות יחסיים • מפתחים ביטחון ניהולי ועסקי זהו תהליך שמוביל לא רק לשיפור ביצועים – אלא ליצירת הובלה מחוברת, מדויקת ובעלת משמעות של המנהל ו/או הארגון, בעולם עסקי משתנה ודינמי. התוצאה היא פעולה אפקטיבית יותר, מיקוד ויכולת לייצר תוצאות מתוך דיוק ולא מתוך מאמץ יתר. החיבור הרביעי – חיבור אל הענפים "הענפים" צומחים ופונים החוצה – אל העתיד, אל ההתפתחות ואל עבר השליחות. זהו החיבור אל ה״אני העתידי״: מי שאני שואף להיות, ההשפעה שאני מבקש ליצור, הדרך שבה אני מבטא את עצמי בעולם. מהי השליחות שלי לעולם ? וכיצד הסביבה והיקום יהנו וייתרמו בזכות הענפים שלי ? בחיבור זה אנו: · מתחברים ל "אני העתידי" באמצעות ה"מודלינג" – הדמות שאני שואף להיות, זו שהשיגה את מטרותיה ושאיפותיה בזכות המיומנויות, הכישורים והיכולות שטמונים בה. זו שמחוברת לייעוד ולשפע. · מחברים בין "השליחות" לבין עשייה. · מפתחים אחריות ותנועה מודעת קדימה, יוצרים פריצת דרך באמצעות האסטרטגיה הנכונה, ה"סיפור הפנימי", והתודעה. הענפים מלמדים אותנו שהצמיחה היא תהליך מתמשך - הצמיחה, הגדילה והשינוי הם תוצאה של אמונה, אופטימיות, מחשבה שיוצרת מציאות . בהקשר העסקי: צמיחה והובלה קדימה הענפים מייצגים את הכיוון העתידי של הארגון: אסטרטגיה, התפתחות, חדשנות והובלה. זהו החיבור אל: • ה״אני/המנהל המקצועי העתידי״ • החזון הארגוני • ההשפעה הרצויה בשוק בחיבור זה אנו: מגדירים יעדים ברורים וברי-יישום חיבור אל הערך שהארגון מביא לעולם/ללקוחות. מחברים בין זהות אישית לאסטרטגיה עסקית יוצרים תנועה עקבית ולא תגובתית הענפים מאפשרים לארגון ולמוביליו לגדול מבלי לאבד יציבות פנימית תוך שמירה על איזון ועל החוסן הפנימי. החיבור החמישי – חיבור אל הצמרת החיבור החמישי נוצר כאשר ארבעת החיבורים הראשונים נמצאים בדיאלוג חי ובסינרגיה. זהו החיבור לחזון ולחלום לשפע וליצירת מציאות. הצמרת היא החלק הגבוה ביותר בעץ, הכיוון אליו הוא שואף - המפגש בין העץ לשמיים, וכך בדיוק הוא החיבור לחלום ולחזון, החיבור בין מי שאני כיום לבין מי שנועדתי להיות. בחיבור זה אנו מפתחים: גמישות מחשבתית יכולת בחירה מחודשת חיבור בין מחשבה, רגש ופעולה חיבור אל העתיד שאליו שואפים זהו המקום שבו החלום הופך מחזון מופשט לתנועה ממשית בחיים. כאן נולדת היכולת להפוך מחשבה למציאות, ולייצר שינוי שמחזיק לאורך זמן. בהקשר העסקי: תודעת שפע, גמישות מחשבתית ויצירת מציאות החיבור החמישי הוא אינטגרטיבי. כאשר יש חיבור לייעוד, מודעות לשורשים, מינוף הפירות ובהירות בענפים – נפתחת היכולת לייצר שינוי אמיתי. בעולם העסקי זה מתבטא ב: גמישות מחשבתית בניהול משברים יצירת פתרונות חדשניים מעבר מחשיבה מגיבה לחשיבה יוזמת זהו החיבור שמאפשר להפוך חזון לתוצאה, רעיון למציאות וחשיבה אסטרטגית לצמיחה בת-קיימא. לסיכום, תהליך חמשת החיבורים, מאפשר ליצור חיים מחוברים. להיות מחוברים לעצמנו, לשורשים ולערכים שלנו, לעוצמות ולמיומנויות שבנו, לשליחות ולחזון . זהו תהליך שמאפשר שחרור מתקיעות, חיזוק החוסן הפנימי ופתיחות וזימון השפע – שפע של משמעות, בהירות, חיבור והגשמה. בברכה סיגלי ריכלין - אבחון הכוונה ומשמעות
מהי רוחניות? רוחניות היא אחת התכונות האנושיות העתיקות ביותר - חיפוש אחר משמעות, חיבור, סדר פנימי, ולפעמים גם תשובה לשאלה הגדולה: בשביל מה אני כאן? אבל רוחניות איננה מושג אחיד. היא משנה צורה מתרבות לתרבות, מאדם לאדם, ולעיתים אף משנה מקום בתוך חיינו עצמנו - בין תקופות של יציבות לתקופות של אתגר ומשבר. כדי להבין מהי רוחניות באמת, כדאי להרחיב את המבט: אל היהדות, אל תרבויות אחרות, ואל האדם עצמו. רוחניות ביהדות: בין פנימיות, מוסר ומשמעות היהדות מציגה רוחניות עמוקה שנעה על שני צירים מרכזיים: 1. פנימיות וחיבור עצמי בקבלה ובחסידות האדם נקרא “עולם קטן”. החיפוש הרוחני הוא בעצם מסע להבנת הנפש, התיקון הפנימי, והיכולת לפעול בעולם מתוך מודעות ומוסר. לדוגמה: • חסידות מתמקדת בחיבור בין רגש, מחשבה ומעשה. • קבלה מדברת על חיבור האדם ל”שורש הנשמה” שלו - הייעוד הרוחני. • ביהדות מדגישים את עיצוב המידות, הכוונה, והשאיפה להיות אדם טוב יותר. רוחניות ביהדות היא בעיקר מודעות, כוונה ותיקון אישי. 2. חיבור למשהו גדול מאיתנו עבור מאמינים, זהו קשר לאלוהים. עבור אחרים - זהו קשר אל הבריאה, אל המציאות, אל הטבע, אל חוקיות פנימית של העולם. ביהדות החיבור הזה תמיד מתורגם למעשה: “לא המחשבה היא העיקר אלא המעשה “. כלומר: רוחניות אמיתית מתבטאת במה שאנחנו עושים - לא רק במה שאנחנו מרגישים. רוחניות בתרבויות אחרות: למרות ההבדלים, מפתיע לראות עד כמה הרוחניות דומה בין תרבויות: בודהיזם חיפוש אחר שקט פנימי, חמלה, ונוכחות ברגע. הבנה שהסבל מקורו בניתוק מעצמנו ושאיפה להתעוררות פנימית. הינדואיזם הקיום נתפס כ”מסע נשמתי”, שבו הנשמה מתפתחת דרך למידה, חוויה וגלגולים. הרוחניות היא חיבור למהות האמיתית. נצרות הרוחניות מתמקדת באהבה, סליחה, חמלה ובחיבור בין האדם לערך של “אהבת הזולת”. שמאניזם חיבור לטבע, לאדמה, לרוחות אבות ולעולם שמעבר לחומר. הטבע הוא מורה — האדם הוא חלק ממארג גדול. המכנה המשותף בכל התרבויות: רוחניות היא תנועה מהחוץ אל הפנים, חיפוש אחר יציבות, משמעות, מודעות, חופש אישי ותחושת שלמות. מדוע דווקא בזמן משבר אנחנו פונים לרוחניות? רוחניות זהו אחד התהליכים העמוקים בנפש האנושית: 1. כי משבר מפרק את האשליה של שליטה - כשהכול מתנהל כשורה, אנחנו חיים על אוטומט. אבל התמודדות עם אתגר כלשהו, כגון: בריאותי, זוגי, תעסוקתי או רגשי - מחייב אותנו לשאול: "מה חשוב לי באמת?" הרוחניות מאפשרת למצוא תכלית בתוך הכאוס. 2. כי הכאב פותח את הלב - כשהכול יציב, הלב סגור מפחד להרגיש. אבל ברגעי קושי - משהו נפתח. הרגישות גדלה, והאדם מחפש משמעות עמוקה יותר. 3. כי רוחניות נותנת תקווה האמונה שיש משמעות לחיים, שיש לנו דרך, שיש “למה” - זה אחד הכוחות שמחזיקים את האדם ברגעים קשים. 4. כי משבר מבקש שינוי והרוחניות היא לרוב פתח לשינוי אמיתי. מדוע יש אנשים שעושים “חזרה בתשובה” ואחרים “חזרה בשאלה”? שני התהליכים נובעים מאותו הצורך: לחפש אמת פנימית חדשה. חזרה בתשובה - לעיתים מגיעה ממקום של חיפוש שייכות, משמעות, מסגרת, תשובות, ריפוי, קהילה או זהות. חזרה בשאלה - נולדת כשהאדם מרגיש שהמסגרת הדתית כבר לא תואמת את האמת הפנימית שלו - והוא מחפש חופש, אותנטיות ושייכות מסוג אחר. שני המסעות הם מסעות רוחניים - שנובעים מהרצון להיות נאמנים לעצמנו. האם אני אדם רוחני ? רוחניות היא לא דת, לא אמונה עיוורת ולא טקסים חיצוניים. היא שילוב בין: • הקשבה פנימה • חיבור לערכים וללב • חיפוש משמעות • התבוננות וכנות עצמית • שאיפה למוסר, חמלה ויושרה • קשר לכוח גדול יותר - דתי, טבעי או פנימי • תרגול שמוביל לאיזון בין גוף לנפש רוחניות היא בעצם היכולת לחיות בהלימה פנימית - למי שאני, מה שאני מאמין בו, ומה שאני עושה. כלים פרקטיים לרוחניות בחיי היומיום: כדי להפוך רוחניות למציאות, נדרשים הרגלים יומיומיים פשוטים: 1. תרגול הקשבה - דקה ביום של שקט. ללא מוזיקה, ללא טלפון, ללא גירויים חיצוניים. פשוט להקשיב למה שעולה. 2. שאלת משמעות יומית - “מה חשוב לי היום?” שאלה קטנה שמייצרת בהירות גדולה. 3. כתיבה אינטואיטיבית - 3 דקות של כתיבה חופשית. לא לנתח ולא לחשוב - פשוט לזרום. 4. התבוננות בעצמי - מה פוגע בי? מה מחזק אותי? מה מרחיב לי את הנשימה? מה נכון לי לעשות כדי להרגיש שלם ? מהן העוצמות הטמונות בי ? וכיצד העוצמות שלי יוצרות משמעות בחיי ובחיי הסובבים לי ? 5. חיבור לגוף - רוחניות לא מתקיימת בלי גוף. תנועה, נשימה, מודעות פיזית - הן שער לעולם הפנימי. 6. בחירה במעשים עם כוונה חסד קטן, נתינה, אותנטיות. יושרה. רוחניות מתחילה בפעולות הקטנות. 7. שימוש וחיבור לכלים רוחניים-לוגיים נומרולוגיה, צבעים, מדיטציה, קבלה, התבוננות, פסיכולוגיה רוחנית. רוחניות היא לא רק מילה - היא דרך חיים. כל אדם נושא בתוכו רובד רוחני - גם אם הוא לא מכנה אותו כך. רוחניות היא הזמנה לחקירה עצמית, לדיוק, לחיבור, ולחיים שבהם יש משמעות עמוקה יותר. והיופי הוא שכל אחד מאיתנו יכול לבחור את הדרך שמתאימה לו: דרך הדת, דרך הטבע, דרך מדיטציה, דרך אמונה, או דרך עבודה פנימית. והעיקר, להמשיך לנוע לעבר עצמנו ולהתחבר אל "האני" האוטנטי, אל האמת והמהות הפנימית . בברכה סיגלי ריכלין - אבחון הכוונה ומשמעות
חרדה מי לא מכיר מהי חרדה ? מי לא חווה את זה לפחות פעם אחת? אותה תחושה שמגיעה משום מקום — הגוף מתכווץ, הלב דופק מהר, הנשימה נעתקת, והמחשבות רצות בלי שליטה. חרדה זו מילה קטנה שמסוגלת לטלטל עולמות. אני זוכרת את הפעם הראשונה שבה באמת הרגשתי חרדה. זה היה כשעליתי לראשונה ברכבל, גבוה מאוד. עד אותו רגע לא ידעתי בכלל שיש לי חרדת גבהים. אבל שם, בגובה, כשהתא התנדנד קלות והרוח נשבה מסביב, הרגשתי איך כל הגוף שלי מגיב — הלב דופק, הידיים מזיעות, חולשה בגפיים, הראש רוצה להימלט. זו הייתה חוויה מוחשית כל כך של אובדן שליטה, של פחד טהור. וזה קרה לי שוב, אבל בצורה אחרת לגמרי — כמה שנים אחרי בעבודה. עמלתי על קמפיין גדול לאחד הלקוחות שלי, קמפיין שעמד להישלח ל־40,000 איש. רגע לפני שלחצתי על הכפתור “פרסם”, הגוף שלי שוב הגיב כאילו מדובר באיום אמיתי. דופק מואץ, רעד קל בידיים, יובש בפה ותחושת לחץ . שני מצבים שונים לחלוטין — אבל אותה תגובה עמוקה של חוסר שליטה בגוף ובנפש. מי מאיתנו לא חווה את זה ? אותה תחושה שמטפסת מבפנים, מציפה, מערערת, גורמת לדופק להאיץ, לידיים להזיע ולמחשבות לרוץ לכל הכיוונים. חרדה אחת שיכולה לשנות מצב רוח, לשנות יום שלם, ולפעמים גם להשפיע על תקופת חיים שלמה. אבל למה זה קורה? ומה אפשר לעשות כדי למצוא שוב שקט פנימי? במהלך השנים, כמאמנת וכמאבחנת הוליסטית, נפגשתי עם מאות אנשים שחוו חרדה ברמה כזו או אחרת מסיבות שונות. יצא לי ללוות אנשים עם חרדה כרונית שכל דבר קטן חיצוני או פנימי, עלול היה להצית אותה עד כדי איבוד שליטה וחוסר תפקוד, או כאלו שחוו חרדה רגעית לפני מבחן חשוב, ראיון עבודה או אירוע חשוב. כל פעם נחשף סיפור אחר. חרדה שעוברת בשושלת, חרדה של גיל, חרדה שמגיעה אחרי טראומה, או כזו שצצה לפתע כך סתם באמצע החיים. אבל מה שהדהים אותי שוב ושוב הוא הקשר שמצאתי בין החרדה, לבין הצבעים, מספרים, תת-מודע וטיימינג אישי. לאחרונה, נפגשתי עם בחורה שסבלה מחרדה חברתית, שרצתה לעשות שינוי בקריירה ובחיים בכלל. לאחר מסע מרגש והתמודדויות עם פחד משתק, רעשי רקע פנימיים וקול ביקורתי, היא סוף-סוף העזה לחיות את מי שהיא באמת. כשהתחלנו זה היה מפגש אבחון רגיל: אבחון באמצעות הנומרולוגיה (תאריכי לידה ושמות ), צביעת מנדלה, גוף-נפש, אך מהר מאד התברר שמה שעצר אותה מלחוות הצלחה, היתה החרדה. הפחד מכישלון והביקורת הפנימית שלא נתנה לה מנוח. ומשם התחיל המסע. צעדים קטנים של מודעות, שחרור מתבניות ישנות, בניית גבולות , החלטות אמיצות. עד שהעזה ל"הזיז את הגבינה", לעבור דרך הפחד, לגשת למכרז ולזכות בתפקיד שתמיד רצתה , על אף ולמרות החרדה. הסיפור שלה שלי ושל אחרים, חידד לי משהו מהותי: ראיתי שוב ושוב עד כמה החרדה היא לא רק תופעה נפשית. חרדה היא גם תדר. צבע. מסר מהתת-מודע. הזדמנות לשינוי. חרדה שבאה כתוצאה מהגיל, מהזוגיות, מהסביבה, מטראומת עבר ו/או חרדה שמגיעה בלי התרעה - כל אחת מהן מבקשת מאיתנו להבין: מה היא באה לשקף לנו ? האם היא הגנה ? התראה ? או "רעש מהעבר" שכבר לא משרת ? כשנכנסתי עמוק יותר לנושא – קראתי, חקרתי, חיברתי בין מאמרים מקצועיים לניסיוני בקליניקה, התבהרה לי התמונה, והרכבתי את הפאזל המורכב שנקרא חרדה. ומכאן, נולד המאמר שלי "חרדה - כל מה שרצית לדעת ". אז מה זו חרדה? חֲרָדָה היא רגש המתאפיין בחשש ומתח גופני, כאשר האדם צופה שמשהו נורא עומד להתרחש. בעקבות הציפייה לאסון, הגוף מכין את עצמו להתמודדות עם האיום: מתח השרירים עולה, הנשימה מואצת והדופק עולה. (ויקיפדיה) חרדה היא תגובה טבעית של הגוף והנפש למצבי לחץ, פחד, חוסר ודאות או שינוי לעיתים חרדה במינון נכון, יכולה לסייע ולהיות עבורנו דבר טוב — היא גורמת לנו להיות ערניים, דרוכים, להתכונן, לפעול ולהתמודד היטב עם המצב. אבל כשהיא משתלטת, כשהיא לא מרפה, כשהיא מגיעה בלי סיבה נראית לעין, היא כבר לא מגינה עלינו אלא מחלישה ועוצרת אותנו. מהם הגורמים האפשריים לחרדה ? על פי מחקרים מדעיים , ישנם מספר גורמים אפשריים לחרדה. הגורמים הללו יכולים להיות ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים. 1. גורמים ביולוגיים: גנטיקה : מחקרים מראים כי יש נטייה תורשתית לחרדה, כלומר אנשים עם היסטוריה משפחתית של חרדה עשויים להיות בסיכון גבוה יותר. כימיה במוח : חומרים כימיים במוח, כמו סרוטונין ודופמין, משחקים תפקיד מרכזי בוויסות מצב הרוח. חוסר איזון בכימיקלים אלו יכול להוביל לחרדה. מחלות פיזיות : מצבים רפואיים כמו בעיות בלב, בעיות הורמונליות (כמו בלוטת התריס) או מחלות נוירולוגיות עשויים לגרום לתסמיני חרדה. 2. גורמים פסיכולוגיים: טראומות : חוויות טראומטיות, כמו פגיעות מיניות, תאונות או אובדן, יכולות להוביל לפיתוח חרדה, ולעיתים להתפתחות הפרעת פוסט-טראומה (PTSD). דפוסי חשיבה : מחשבות שליליות, פרפקציוניזם או דפוסי שליטה יכולים להחמיר את תחושת החרדה. חוויות ילדות : חוויות קשות בילדות, כמו הזנחה או חוויות שליליות במשפחה, עשויות להגדיל את הסיכון לחרדה בגיל מבוגר. 3. גורמים סביבתיים: לחץ כלכלי : קשיים כלכליים או בעיות בעבודה יכולים לגרום לחרדה מתמשכת. מערכות יחסים : בעיות במערכות יחסים אישיות, כמו זוגיות או משפחה, יכולות להוביל לתחושות חרדה. שינויים בחיים : שינויים משמעותיים כמו מעבר דירה, התחלת עבודה חדשה, יציאה לפנסיה, או גירושין יכולים לשמש כטריגרים לחרדה. אך קיימים גם גורמים נוספים שעלולים ליצור חרדה, כגון: החשיפה לתקשורת: חשיפה מתמדת לחדשות רעות או למצבים מלחיצים יכולה להגביר את תחושת החרדה. חשיפת יתר לרשתות חברתיות (משקף לעיתים באופן מעוות, היכן "אני ביחס לאחרים", החיים שלי מול "החיים הנוצצים" שמבעד לתמונות, שגורם לתסכול ולתחושת חרדה) סגנון ואורח חיים : חוסר שינה, תזונה לא מאוזנת, חוסר פעילות גופנית ושימוש בחומרים כמו קפאין או סמים יכולים להשפיע גם על רמות החרדה. קיימים גם היבטים רוחניים , הקשורים בחרדה. לעיתים חרדה מאותתת על חוסר איזון עמוק יותר – תחושת תקיעות, התרחקות מהייעוד או ממצבי הגורל האישיים שלנו. כמי שעוסקת בהכוונה דרך רוחניות, מצאתי שכשאדם לא מחובר למהות שלו, למקום שבו הוא אמור להיות – נוצר מתח פנימי, בין הגוף לנפש. חוסר ההתאמה הזו, עלולה לבוא לידי ביטוי בתחושת בלבול, ריקנות, ואף בחרדות ובמחשבות טורדניות. גם לטיימינג האישי של האדם (בהיבט הרוחני והמנטאלי) יש משמעות לקיום חרדה. יש תקופות בחיים שבהן החרדה עשויה להתעצם —לרוב בתקופות של שינוי, “שנות משוב” (בנומרולוגיה שנה 4 או 7 - שנים של למידה פנימית והתבוננות על הבחירות שלנו בשנים האחרונות), שנה של התחלות חדשות ו/או יצירת קשרים חדשים שהיא גם שנה אמוציונאלית וריגשית (בנומרולוגיה שנה 1 או שנה 2 ), וגם סביב גיל הבינה (גילאי 40-50) – אותו שלב שבו הנשמה מבקשת לעבור לשלב חדש בהתפתחות. גם הפסיכונומרולוגיה , התכונות עמן נולדנו יכולות לשקף נטייה לחרדות. אנשים רגישים ואמוציונאליים מאד, שמעצימים בעיות לרוב יטו לחרדות יותר מאשר אחרים, או אנשים חומריים שצריכים קרקע יציבה וחומרית בטוחה, ששואפים להגיע לפסגה של סמכות והצלחה, שצריכים להיות כל הזמן בפעילות, אנשים מסוג זה שיחוו שינוי לא מתוכנן שיעצור אותם (כגון: פיטורין, תקיעות עסקית, הפסד כספי, בעיה בריאותית וכד'), עלולים לחוות חרדות משתקות. קיימים סוגי חרדות שונות, כגון: · חרדה כללית: תחושת דאגה מתמשכת ובלתי נשלטת כמעט מכל דבר בחיים, גם כשאין לכך סיבה ברורה. · התקפי חרדה (פאניקה) בגלל גורם חיצוני כלשהו שאין לנו עליו שליטה: פחד פתאומי, דופק מואץ, קוצר נשימה · חרדה חברתית: פחד מביקורת או מדחייה חברתית. · פוביות: פחדים ממוקדים (מטיסות, ממקומות סגורים, מחרקים וכו’). · הפרעת פוסט־טראומה – חרדה הנובעת מחשיפה לאירוע טראומטי. קיים שוני בחרדה בין ילדים למבוגרים. אצל ילדים, החרדה נוטה להתבטא יותר בתסמינים גופניים (כאבי בטן, בכי, הצמדות להורים) ופחות בדיבור על מחשבות מפחידות. אצל מבוגרים, החרדה לרוב מתבטאת בדאגנות, לחץ מתמשך וקשיי ריכוז. ההבדל העיקרי הוא בכך שילדים מתקשים לעבד רגשית את תחושת הפחד ולכן זקוקים להדרכה הורית ותמיכה רגשית משמעותית יותר. יש להבחין בין חרדה רגעית לעומת חרדה כרונית חרדה רגעית – היא נורמלית, טבעית, באה והולכת בהתאם למצב (לדוגמא רובנו חווינו חרדה ב-7/10 ובעת המלחמה, אך לרוב לא אפשרנו לחרדה לנטרל אותנו מתפקוד, מקבלת החלטות ובחירות). חרדה כרונית – נמשכת זמן רב, לעיתים בלי גורם חיצוני ברור, ועלולה להשפיע על איכות החיים ועל התפקוד היומיומי. איך מזהים חרדה? החרדה מתבטאת במישורים שונים: • גופניים: דופק מהיר, הזעה, רעד, מתח שרירים, סחרחורת, קוצר נשימה, תחושת חנק או כאב בחזה. • רגשיים: פחד, עצבנות, תחושת חוסר שליטה, חוסר שקט פנימי. • קוגניטיביים: מחשבות שליליות, פסימיות, דאגנות, ריכוז ירוד. • התנהגותיים: הימנעות ממצבים מפחידים, תלות באחרים, התפרצויות או הסתגרות, חוסר תאבון או אכילה ריגשית לא מאוזנת, הפרעות שינה. אחת הדרכים שבהן אני מזהה חרדה אצל אנשים, היא דרך אבחון בצבעים. בעת צביעת מנדלות, נחשפים לעיתים צבעים שמספרים סיפור עמוק על הנפש: צבעים מסוימים משקפים פחדים, אחרים דאגות או מתח, ולעיתים גם דיכאון סמוי. הצבעים משקפים את האנרגיה הפנימית של האדם, גם אם הוא עצמו עוד לא מודע אליה במלואה. דרך המנדלה אפשר “לקרוא” את החרדה וליצור שיח עדין ומדויק עם הנפש. אז מה אפשר לעשות כדי לטפל בחרדה? יש דרכים רבות להרגיע ולהתמודד עם חרדה, וכל אדם צריך למצוא את מה שעובד בשבילו. הנה כמה סוגי כלים להתמודדות עם חרדה : טיפול רגשי או קוגניטיבי־התנהגותי ( NLP/ CBT ): מלמד לזהות מחשבות מלחיצות ולהפוך אותן לרגועות ומציאותיות יותר, לייצר עוגנים באמצעות כח המחשבה, המישוש והתחושה לחשיבה חיובית. טיפול תרופתי (אם נדרש) : במקרים מסוימים, הרופא המטפל ימליץ על איזון כימי/הורמונאלי באמצעות תרופות במינונים שונים, אשר עשויות לסייע להחזיר את האיזון והרוגע. מדיטציה, נשימות, מיינדפולנס: עוזרים לווסת את הגוף ולהחזיר שליטה. יצירה ותחביבים: ציור, מוזיקה, תנועה, בישול – כל מה שמכניס צבע לנפש ומוריד מתח. פעילות גופנית : משחררת אנדורפינים ומרגיעה את מערכת העצבים. שיתוף ותמיכה : לדבר עם אדם קרוב, מטפל, או קבוצה – לעיתים זה כבר חצי מהדרך להקלה על החרדה. מפגש עם חברים או יציאה לבילויים - יציאה למסיבות, מסעדות/בתי קפה, מופעי בידור ותרבות, טיולים בארץ/בחו"ל, בילויים בטבע , כל אלו יכולים להקטין ולהעלים חרדה. לצמצם חשיפה לתקשורת , להוריד זמן מסך, פחות חדשות, ופחות זמן ברשתות החברתיות ולכל מיני דברים שעלולים להצית בנו את הטריגרים לקיום החרדה. לייצר שינויים קטנים בחיים : לשנות מלתחה ולהכניס אליה צבעים אחרים, לשנות את אורח החיים דרך הצטרפות לחוג פעילות חדש, לשמוע מוסיקה, לשנות את עיצוב ומראה החדר/הבית (אפשר ללכת לפי שיטת הפנג שווי, לאוורר, לנקות, להוציא עומס מיותר ולא שמיש). הקשבה והתבוננות פנימית : לבדוק – איפה אני לא נאמן לעצמי? מה באמת רוצה לצאת מתוכי ולא יוצא? להודות על מה שיש ועל מה שזכיתי לקבל . חיבור לייעוד או לדרך הנכונה לי – יוצר אנרגיה של התחדשות וריפוי. נוכחתי לדעת, שלרוב חרדה מגיעה לחיינו כקריאה פנימית. היא איננה אויב. היא משמשת "נורה אדומה" בלוח המחוונים של הנפש. היא אומרת: “תעצרי רגע. משהו בפנים מבקש הקשבה.” אם נקשיב, נלמד, ונרשה לעצמנו לשנות – החרדה יכולה להפוך ממקור סבל למורה דרך אל "האני האמיתי" ואל עצמנו. חשוב לזכור, שהחרדה לא מגדירה אותנו, היא רק מזמינה אותנו לגדול, לחדד, לדייק ולשנות משהו בחיים שלנו. וכשאנחנו מאזינים לה, באומץ, באהבה ובלב פתוח – היא מפנה את מקומה לשקט, בהירות וחופש פנימי אמיתי. חרדה היא חוויה אנושית טבעית, אך כאשר היא משתלטת על חיינו – חשוב לטפל בה. הבנה, מודעות ובקשת עזרה מקצועית הן המפתח להתמודדות ולשיפור איכות החיים. וכשאתם מרגישים חרדים, נסו לשחק עם האותיות "חרדה" ו- "חֲדַר" לפעמים כל מה שצריך הוא לחדור פנימה. להקשיב ללב. לשאול מה החרדה מבקשת לומר. ומה יהיה אפשרי בחיי אם אבחר לא לתת לה לשלוט בי. כי לעיתים החדירה פנימה משחררת אותנו החוצה – אל חיים חופשיים, מאוזנים ומאושרים יותר. בברכה סיגלי ריכלין - אבחון הכוונה ומשמעות
