כיצד לבחור שותף לחיים – בזוגיות ובעסקים? בחירת שותף לחיים, בין אם מדובר בבן/בת זוג רומנטי ובין אם בשותף עסקי, היא אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בחיים. שותפות מוצלחת יכולה להוביל לצמיחה, סיפוק והצלחה, בעוד ששותפות לא מתאימה עלולה לגרום לקשיים ואתגרים מיותרים. אמנם קיים שוני מהותי בסגנון השותפות: שותפות עסקית: מבוססת על מטרות כלכליות ועסקיות – יצירת רווחים, פיתוח מוצר או שירות, והשגת יעדים מקצועיים. בעוד שזוגיות: מבוססת על קשר רגשי ואישי – יצירת חיים משותפים, תמיכה הדדית והקמת משפחה. בבחירת שני סוגי השותפות, העסקית והזוגית , חייבת להיות כימיה והתאמה אישיותית . אלו הם המשאב הראשוני והחשוב בכל סוג של שותפות. אמנם כימיה טובה אינה מבטיחה הצלחה לאורך זמן, אך היא המנוע והמניע הראשוני לחיבור ולתחילתו של התהליך. בזוגיות, משיכה רגשית ופיזית משחקת תפקיד חשוב, אם הם לא יהיו קיימים בתחילתו של הקשר, סביר להניח שגם לא תיווצר תשוקה, רומנטיקה שיובילו את בני הזוג לשותפות זוגית מחייבת. בעסקים, כימיה בין שותפים מסייעת ביצירת סביבת עבודה נעימה ושיתוף פעולה אפקטיבי. התאמה אישיותית כוללת גם סגנון עבודה, דינמיקה בין-אישית ויכולת לחלוק אחריות. לפני שמתחייבים לשותפות מכל סוג, חשוב להבין אילו ערכים מנחים אתכם ולאן אתם שואפים להגיע. בזוגיות, מדובר בתפיסות עולם לגבי משפחה, קריירה, כסף וסגנון חיים. בעסקים, מהו החזון של החברה אותה אתם שואפים להקים ולנהל, מהי גישת העבודה והציפיות לטווח הארוך. חוסר הלימה בערכים המרכזיים עלול להוביל לקונפליקטים בעתיד, שלעיתים אינם ניתנים לגישור, וגורמים לפירוק השותפות. תקשורת היא הבסיס לכל שותפות מוצלחת. היכולת לדבר בפתיחות, להביע רגשות ורעיונות ולפתור מחלוקות באופן בריא ותקין, היא מרכיב חיוני וחשוב בכל סוג של שותפות. בזוגיות, הכרחי שתהייה תקשורת פתוחה בין בני הזוג, שתציף רגשות, ציפיות וצרכים. בעסקים, חשוב לוודא ששני הצדדים יודעים לשתף פעולה, להקשיב ולתאם ציפיות בצורה ברורה, מעשית וישימה. שתהיה קיימת חלוקה ברורה בין התפקידים והאחריות, וכל צד ידע את משימתו ואחריותו וישמור על תקשורת פתוחה, סנכרון וסינרגיה עם הצד השני. שותפות, בין אם היא רומנטית או עסקית, מחייבת אמון הדדי. אמון הוא הבסיס לכל מערכת יחסים, ומאפשר לה להתקיים על קרקע יציבה. יש לשים לב לאופן שבו השותף הפוטנציאלי מתנהל – האם הוא עומד במילתו? האם הוא פועל ביושרה גם כאשר אין רווח מיידי? שותף אמין הוא נכס לכל שותפות. בכל שותפות קיימות מחלוקות. המחלוקות לרוב הן בלתי נמנעות, ולכן חשוב לבדוק כיצד השותף מתמודד עם מצבי לחץ וקונפליקטים. בזוגיות, בן/בת הזוג צריך לדעת להקשיב, לוותר כשצריך, לא להיות מונע מאגו ולהביע רגשות בצורה מכבדת. בעסקים, חשוב לבחור שותף שמסוגל לנהל מחלוקות באופן מקצועי ולמצוא פתרונות מועילים לכל הצדדים. ולעיתים צריך לפנות לגוף שלישי, ניטראלי שיסייע לגשר על הפערים, ולמצוא פתרונות הולמים ונכונים לסיטואציה. בשותפות, שני הצדדים אינם חייבים להיות זהים – להפך, שוני בתכונות ובחוזקות יכול להוות יתרון. בזוגיות, זה יכול להיות מישהו שמשלים אתכם מבחינה רגשית או אופרטיבית. בעסקים, שותפים עם כישורים משלימים (לדוגמה, אחד עם רקע פיננסי והשני שיווקי/מכירתי/יצירתי) יכולים לבנות יחד שותפות חזקה יותר ולנהל את החברה באופן רב גוני ומקצועי. רבים נעזרים בתורת המספרים, הנומרולוגיה, ככלי תומך החלטה לבחינת התאמת שותפות הן זוגית והן לעסקים. הנומרולוגיה, מתייחסת לתאריך הלידה והשמות של האדם, כ"צופן" אשר טומן בחובו "קודים" למצבי החיים השונים ולאישיותו של האדם. הנומרולוגיה מאפשרת לשקף תכונות, פוטנציאל, דפוסי חשיבה ומצבי גורל שמשקפים מציאויות וייעוד של אדם, כמו גם קודים התנהגותיים, צרכים, כישורי חיים אשר מניעים את האדם במהלך חייו לבחור זוגיות ולהקים משפחה ו/או לבחור בעצמאות עסקית ולזמן שותף מתאים לנהל יחד את הפעילות העסקית. המפה הנומרולוגית האישית של האדם, משקפת כאמור מציאות בהיבט הרוחני, תהליכים ומצבים, כמו גם התאמות וחיבורים נכונים לאדם, הן בהיבט הזוגי והן בהיבט העסקי. ניתן כאמור, לבחון התאמה זוגית ו/או התאמת שותפים, על- פי המפה הנומרולוגית, שתשקף תכונות של אדם (הגלויות והסמויות), את אופן התנהגותו במצבי רוגע ולחץ, ואת האיזון וההתאמה הזוגית או העסקית הנדרשת לאדם, באמצעות תחומי העיסוק, מקום מגורים, יחסים בינדוריים ועוד. כמו-כן, באמצעות הנומרולוגיה או ליתר דיוק הפסיכונומורולוגיה ניתן לשקף לאדם את סגנון ומוטיבצייה ההקשבה שלו , כיצד האדם מתנהל עם אנשים, ומגיב להם בסיטואציות מסוימות, האם הוא פועל מתוך רגש או מתוך רציונאל, האם הוא מונע מחומריות או מרוחניות, או שילוב של השניים, והאם הוא אדם אינדיבידואלי, שאוהב לעבוד לבד או שזקוק לזוגיות/שותפות, שתתמוך ותעצים אותו. כדי לבחון התאמה בין אנשים, הן באמצעות העולם המנטאלי והן באמצעות העולם הרוחני, מוטב ורצוי לנסות תחילה להתנסות במצבים הדומים למציאות השותפות. כלומר: בזוגיות, זה יכול להיות מעבר למגורים משותפים או התמודדות עם אתגר משמעותי משותף יחד. בעסקים, עבודה על פרויקט משותף או החלטות כלכליות משותפות, אשר יכולות לשמש אינדיקציה לשיתוף פעולה עתידי. בסופו של דבר, שותפות טובה היא כזו שמרגישה בטוחה לשני הצדדים. אם אתם מרגישים חשש תמידי, חוסר יציבות או מתח לא בריא – ייתכן שהשותפות אינה מתאימה. שותף ראוי ונכון יגרום לכם להרגיש שאתם יכולים לסמוך עליו ושיש לכם על מי להישען בעת הצורך. בין אם מדובר בזוגיות רומנטית או בשותפות עסקית, ההחלטה עם מי לחלוק את הדרך היא קריטית להצלחה בחיים. בחירה נכונה המתבססת על שילוב של ערכים משותפים, אמון, תקשורת פתוחה והתאמה בינאישית, הופכת ללא ספק את הדרך למהנה, מעשירה, מעוררת ובעלת ערך . בברכה סיגלי ריכלין – אבחון הכוונה ומשמעות

דרכים להורדת סטרס החיים המודרניים מלאים בסטרס: בעבודה, במשפחה (זוגיות ילדים), חוסר ודאות כלכלית, וטכנולוגיה שמייצרת עומס מידע בלתי נגמר (וזה מבלי להתייחס למלחמה או מגיפה שפורצת באופן מפתיע לחיינו ומשבשת אותם לגמרי). עם זאת, לכל תרבות וחברה קיימות שיטות ייחודיות להתמודדות עם סטרס, המבוססות על מסורת, רוחניות ואורח חיים מקומי. במאמר זה, אסקור גישות שונות להורדת סטרס, שמיושמות במספר מדינות ותרבויות, חלקן אוניברסאליות, וכיצד אלו ניתנות ליישום על ידי כל אחד מאיתנו בחייו שלו. ראשית, נגדיר מהו סטרס, וכיצד הוא משפיע עלינו? סטרס (לחץ) הוא תגובה טבעית של הגוף והנפש למצבים הנתפסים כמאיימים, מאתגרים או דורשים התמודדות מיוחדת. הוא מופעל כאשר אנחנו חשים סכנה (אמיתית או מדומיינת), ומתבטא בשחרור הורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול, שמכינים אותנו ל”מצב חירום” או מצב הישרדותי. למעשה, לא כל סטרס הוא שלילי. במינונים נמוכים הוא יכול להיות מניע להשגיות, להגביר ריכוז ודריכות, ולעזור לנו להתמודד עם אתגרים. למשל, לפני מבחן, ריאיון עבודה או תחרות ספורט. לחץ/סטרס עשוי להיות חיובי ולאפשר לנו לחדד את הביצועים שלנו, את יכולת הריכוז והשאיפה לייצר הצלחה. אבל כאשר הסטרס הופך לכרוני או מוגזם, הוא פוגע בבריאות הפיזית והנפשית, והוא הופך להיות שלילי. סטרס שלילי עלול לפגוע בנו במספר היבטים ולייצר השפעות שליליות בחיינו. לדוגמא: 1. בעיות פיזיות – כגון : עלייה בלחץ דם ודופק מהיר, מערכת חיסונית מוחלשת (נטייה גבוהה יותר לחלות), הפרעות שינה, עייפות מתמשכת, בעיות עיכול (כגון מעי רגיז), פגיעה בחושים חיוניים (שמיעה, ראייה ) וכדומה. 2. השפעות נפשיות – כגון: חרדה ודיכאון, עצבנות וחוסר סבלנות, ירידה ביכולת קבלת החלטות וריכוז, תחושת חוסר שליטה וחוסר אונים 3. השפעות על אורח החיים - נטייה להתמכרויות (עישון, אלכוהול, אכילה ריגשית ואוכל לא בריא), התרחקות חברתית או מתחים במערכות יחסים, ירידה בתפקוד בעבודה, בלימודים או באינטימיות ועוד. אז מה עושים? כיצד ניתן להוריד סטרס ? מכיוון שסטרס הוא חלק בלתי נמנע מהחיים, חשוב ללמוד כיצד לנהל אותו באופן בריא. לכל תרבות בעולם יש שיטות משלה להפחתת מתח אישי ונפשי, ודווקא מתוך המגוון הזה, ניתן ללמוד דרכים חדשות להתמודד עם סטרס בצורה טובה ויעילה יותר, באופן טבעי מבלי להשתמש בתרופות וכימיקלים. יפן: “יערנות מרפאת” (Shinrin-Yoku) ביפן פיתחו את המושג “שינרין-יוקו” – רחצה ביער. מחקרים הוכיחו כי שהייה ביער, נשימה עמוקה והתחברות לטבע מפחיתים את רמות הקורטיזול (הורמון הסטרס), משפרים מצב רוח ומחזקים את המערכת החיסונית. כיצד אפשר לאמץ? אפשר לנסות לטייל בטבע לפחות פעם בשבוע, להתנתק מהטלפון ולהיות מודעים לנשימה ולריחות סביבנו. מחקרים הוכיחו את השפעת הטבע על נפש האדם ועל הרגעתו. הודו: יוגה ומדיטציית מיינדפולנס היוגה והמדיטציה הן מהשיטות העתיקות ביותר להפחתת סטרס. היוגה מחברת בין גוף לנפש דרך תרגילי נשימה, מתיחות וריכוז, בעוד שמדיטציה עוזרת לשחרר מחשבות טורדניות ולהיות נוכחים ברגע ב"כאן ועכשיו".. איך אפשר לאמץ? אפילו 10 דקות של מדיטציה ביום או תרגול יוגה פשוט, יכולים להשפיע לטובה על רמות המתח בגוף. סקנדינביה: “הוגה” (Hygge) – חוויית הנוחות הפנימית בתרבויות הסקנדינביות קיים מושג שנקרא “הוגה” – יצירת תחושת חמימות, נוחות ופשטות. זה יכול לכלול ישיבה ליד האח עם כוס תה חם, קריאה לאור נרות, או בילוי עם חברים באווירה נעימה. איך אפשר לאמץ? ליצור פינות חמימות בבית (אפשר תוך שילוב אקססוריס כגון: שטיח, וילון, כורסת רביצה, נרות, שומר מסך של תמונות מרגיעות ועוד), להאט את הקצב ולבלות זמן איכות עם האנשים הקרובים לנו. אפריקה: ריקוד ומוזיקה כתרפיה במדינות רבות באפריקה משתמשים בריקוד ובמוזיקה כדרך לשחרור רגשות ומתחים. התנועה הקצבית עוזרת להוריד סטרס, משחררת אנדורפינים ותורמת לחיבור חברתי. איך אפשר לאמץ? אפשר לרקוד לבד בבית עם מוזיקה אהובה או להצטרף לשיעורי ריקוד קבוצתיים. מוזיקה היא משחררת, גורמת הנאה והעלאת מצב הרוח. מדינות ים-תיכוניות: ערך ה”סייסטה” והמפגשים החברתיים במדינות כמו ספרד, איטליה ויוון נהוג לקחת הפסקות צהריים ארוכות, לאכול יחד עם המשפחה, וליהנות משעות מנוחה. בנוסף, קיים דגש חזק על חיי חברה פעילים – מפגשים עם חברים, שיחות ארוכות ואוכל משותף נחשבים לחלק מהותי מאורח החיים. איך אפשר לאמץ? לנסות לקחת הפסקות יזומות במהלך היום, לשלב זמן איכות עם חברים ובני משפחה, ולתת חשיבות למנוחה אמיתית (ולא רק בסופי שבוע). להשתדל להשקיע יותר זמן איכות בילוי עם משפחה וחברים. התרבות הסקנדינבית (שוודיה, נורווגיה, פינלנד ואיסלנד) והתרבות הרוסית במדינות הסקנדינביות וברוסיה קיימת מסורת של סאונה ואמבטיית קרח כבר מאות שנים. שם נהוג לעבור מסאונה חמה ישר למי קרח (אגם קפוא, טבילה בקרח או אמבטיית קרח), כדי לעורר את הגוף , לשפר את זרימת הדם ולהגביר את החיוניות. בשנים האחרונות נמצא כי קיים קשר בין חשיפת הגוף למים קרים (בטמפרטורה של 1-10 מעלות צלזיוס) לשיפור הבריאות והפחתת הסטרס (הפחתת רמות הקורטיזול, שיפור זרימת הדם, הפחתת מתח השרירים, הגברת האנרגיה והמיקוד ושיפור מצב הרוח). אמבטיות קרח לא מתאימות לכל אחד, במיוחד לא למי שסובל מבעיות לב או לחץ דם, לכן מוטב להתייעץ עם רופא לפני שמתחילים בשיטה זו. ישראל: הומור ואווירה בלתי פורמלית בישראל, הומור משמש ככלי משמעותי להתמודדות עם סטרס. תחושת הקהילה, חיי החברה הפעילים והגישה הישירה עוזרים לפרוק מתחים ולשמור על פרופורציות. איך אפשר לאמץ? לצחוק יותר, למצוא רגעים קלים גם בזמנים קשים, ולחפש תמיכה חברתית במקום לסחוב את הלחץ לבד. קיימות דרכים נוספות לטיפול והורדת סטרס שהן אוניברסאליות ומאפיינות תרבויות שונות ומגוונות, כגון: אומנות ויצירה פעילות יצירתית כגון: פיסול, ציור, נגינה או כתיבה יכולות לסייע בשחרור מתחים ולהסיח את הדעת ממחשבות מלחיצות. מניסיון אישי שלי, כשהתחלתי ליצור תכשיטים ולצבוע מנדלה, זה איפשר לי המון רוגע פנימי ונינוחות. פעילות גופנית וספורט ריצה, שחייה, פילאטיס, אירובי, הליכה ועוד, זו דרך נפלאה לשחרור אנדרופינים. זאת בשילוב תרגילי נשימה ומתיחות יכולים לעזור ולסייע בהורדת מתח באופן מיידי. טיפולי מגע וטיפולים אלטרנטיביים טיפולי מגע (כגון: עיסוי, רפלקסולוגיה, דיקור סיני, שיאצו וטווינא, רייקי והילינג וכד'), הומאופטיה וארומתרפיה (טיפול באמצעות שמנים אתריים וצמחי מרפא), הינם ידועים כמפחיתי סטרס, ע"י יצירת תגובה פיזיולוגית שמרגיעה את מערכת העצבים, משחררת מתחים ומשפרת את האיזון הנפשי והגופני. שינה חוסר שינה ידוע כגורם המגביר סטרס וחרדה ולכן חשוב להקפיד על שינה טובה ומסודרת. שגרה קבועה, הרחקת מסכים לפני השינה ויצירת סביבה שקטה, חשוכה ורגועה עשויים לסייע בשיפור השינה. סקס סקס היא דרך טבעית ויעילה מאד להפחתת סטרס המשפיע על הגוף והנפש , באמצעות שחרור הורמונים מרגיעים (אוקסיטוצין – "הורמון האהבה", אנדרופינים, וסרטונין ). הורמונים אלו מפחיתים מתח ויוצרים תחושת רוגע ואושר. קיום יחסי מין, מפחיתים את רמות הקורטיזול (הורמון שמופרש במצבי סטרס) בצד חיבור ריגשי ותחושת בטחון, שייכות ואהבה. עיסוק בתחביבים פעילות כמו בישול, קריאה, גינון, שייט/גלישה בים, או אפילו משחקי קופסא, יכולים לסייע בהורדת סטרס. בעלי חיים מחקרים רבים הראו שבעלי חיים יכולים להשפיע עלינו ריגשית , פיזיולוגית ונפשית – ליטוף ומשחק עם חיות מחמד גורם לשחרור אוקסיטוצין , הורמון שמחזק את תחושת החיבור והרוגע. כמו-כן, הגברת הפעילות הגופנית (רכיבה על סוסים, שחייה עם דולפינים, טיולים עם כלבים – כל אלו מעודדים תנועה, משחררים אנדרופינים להפחתת מתח ושיפור מצב הרוח). חיות המחמד מאפשרים לרוב נוכחות מרגיעה ומנחמת, ומספקים תחושת בטחון. בעלי חיים מתקשרים בשפת הגוף ודרך אינטראקציה פשוטה המאפשרים אינטימיות, תחושת בטחון וחיבור. חיבור רוחני / דתי רוחניות וחיבור אל הדת יכולים לשמש כלים רבי עוצמה להפחתת סטרס ולהשגת שלווה פנימית. באמצעות חיבור למשמעות ותקווה, תפילה (שחרור דאגות באמצעות מסירתן לכח עליון), טקסים והרגלים קבועים (הדלקת נרות, שמירת שבת, צום או חזרה על מנטרה בהתאם לכל דת ואמונה), הכרת תודה וסליחה. כאמור, לכל תרבות וחברה יש את הדרכים שלה להפחתת סטרס, אך בסופו של דבר המשותף לכולן הוא החיבור לטבע, לתנועה ומגע, לקהילה ולמודעות אישית, וחיבור אל הערכים והנורמות החברתיות. כמאמנת מנטאלית אני תמיד ממליצה לשלב בין מספר שיטות . השילוב עשוי לעזור למצוא את מה שהכי מתאים לנו ליצירת איזון פנימי, ולהפוך את ההתמודדות עם סטרס כחלק בלתי נפרד מאורח החיים ומהיכולת שלנו לחיות את חיינו באופן שליו ונינוח יותר, ולאפשר לנו לראות את החיים בשלל צבעים וגוונים. זכרו, "אם אתם מדוכאים אתם חיים בעבר, אם אתם בלחץ אתם חיים בעתיד, ואם אתם רגועים אתם חיים בהווה " בברכה סיגלי ריכלין – אבחון הכוונה ומשמעות

האם קיימת השפעה של השושלת המשפחתית על הבחירות, העיסוק והייעוד שלך ? שאול טשרניחובסקי כתב באחד משיריו "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו", והוא מבטא את הרעיון שהאדם מושפע מסביבתו הפיזית, התרבותית והחברתית שבה הוא גדל, כלומר קיים קשר עמוק בין השורשים, והשושלת המשפחתית לעיצוב זהותו של האדם, התנהגותו ומהותו. נהוג להזכיר את העברה הבין-דורית, בעיקר בכל הנוגע לדפוסי הורות שחוזרים על עצמם מדור לדור. אדם שחווה התנהגות מסוימת או סגנון יחסים כלשהו עם הוריו, סביר להניח שישחזר את אותם דפוסים והתנהגות גם במסגרת יחסיו עם ילדיו שלו. ילדותו של אדם משפיעה על תפיסת העולם שלו, על האופן בו הוא חווה את העולם, על האופן בו הוא יוצר קשר עם אנשים אחרים, ובמיוחד על האופן בו הוא יצור קשר וחיבור בעתיד עם ילדיו. דפוסי התנהגות אלו, בין אם הם חיוביים או שליליים, רצויים או לא רצויים, הינם מוטבעים באדם, וסביר להניח שהוא עשוי לחזור עליהם גם עם הדור הבא של השושלת. לדוגמה, אדם שבילדותו חווה ביקורתיות מצד הוריו, שדרשו ממנו הישגים גבוהים, לשאוף להיות מוביל בתחומים שונים בחייו, סביר להניח שימצא את עצמו מחנך באופן דומה את ילדיו, וידרוש מהם להוביל ולהצטיין, ללא פשרה, בדיוק כפי שדרשו זאת ממנו. אך השאלה היא, האם קיימת השפעה של השושלת המשפחתית הבינדורית, גם על בחירותיו של האדם בעיסוקו ובייעודו, ולא רק על ערכיו ודפוסי התנהגותו ? השושלת המשפחתית נושאת לרוב ערכים ותפיסות עולם שהועברו מדור לדור. ערכים אלה עשויים לעצב את תפיסת הייעוד של האדם, בין אם מדובר בשאיפה לשרת את הקהילה, ליזום ולפרוץ דרך בתחום מסוים, או לשמר מסורת משפחתית. במידה והמשפחה נושאת חשיבות בנושא השכלה, תרבות או תרומה לקהילה, ייתכן שהאדם ירגיש צורך ומחויבות להמשיך במסלול של המורשת המשפחתית. לרוב דמויות בולטות במשפחה (כגון : סבים, הורים או קרובי משפחה אחרים) עשויות לשמש כמודלים לחיקוי, ולהשפיע על תפיסתו של האדם לגבי תפקידו בעולם הזה. האדם ישאף לרוב להמשיך את דרכה של השושלת ושל דמויות החיקוי בה, וללמוד מניסיונם ומטעויותיהם. אולם במקרים מסויימים, יבחר האדם להמציא את עצמו מחדש, במידה וזו לא עלתה בקנה אחד עם שאיפותיו, אמונותיו או נסיונו האישי. זה נכון בעיקר במקרה של דמויות שליליות בשושלת שזכו "לפרסום שלילי" או חוו כישלונות במהלך החיים. במקרה שכזה, סביר להניח שאלו יניעו את הדור הבא לבחור מסלול שונה, ו"לבגוד" במורשת ובבחירות של השושלת ושל מי מאנשיה. לדוגמא: במקרה בו אב המשפחה היה איש עסקים עשיר בעל שם, שזכה להצלחה ופרסום חיובי, לרוב עשויים ילדיו לחוש מחויבות להמשיך את דרכו (באופן אישי או דרך בן הזוג). אך מאידך, יתכן ובגלל זיכרונות הכרוכים באתגרים וקשיים שהיו במהלך החיים כפי שחוו אותם בילדותם (כגון: הפסדים כספיים, מצבי רוח משתנים, ריחוק פיזי או מנטאלי, חוסר מעורבת בחיי הילדים והמשפחה, פרידה וגירושים ועוד ) הם עשויים לבחור מסלול עיסוק שונה לגמרי מזה של אביהם (או דרישה לעיסוק שונה של בן הזוג), כדי להימנע מסיטואציות דומות בחייהם שלהם ושל ילדיהם. בדרך כלל, קיימת ציפייה מצד השושלת המשפחתית לבחור נתיב או עיסוק בהתאם למקובל בשושלת. הציפיות הללו יכולות להתבטא בלהמשיך לעבוד בעסק המשפחתי, ללמוד מקצוע מסוים, או להתנהג באופן מסוים . כל אלו עלולים להגביל את תחושת חופש הבחירה של האדם. במקרים רבים, ניתן לראות במשפחות שבהן מצויים אנשים בעיסוקים מתחומים שונים כגון: תחום הטיפול (על מגוון עיסוקיו) , אנשי חינוך, אנשי צבא, אנשי חוק ומשפט, ועוד, שצאצאיהם יבחרו להמשיך את הוריהם בתחומי עיסוק אלו (לרוב זה מופיע גם במפה הנומרולוגית האישית והמשפחתית של האדם). במשפחות עם מסורת של מקצועות בעלי מוניטין ורפרטואר (כגון: משפטים, רפואה, ראיית חשבון, עסקים/נדל"ן וכדומה), נמצא לא פעם לחץ וציפייה מצד המשפחה (אם במודע ומדובר ואם שלא), שיאלצו את האדם לבחור במסלול תואם זה, גם אם אינו עולה בקנה אחד עם בחירותיו ותשוקותיו. גם אמונות שורש שהועברו בשושלת עשויות להשפיע על האופן שבו האדם רואה את העולם ואת שליחותו ותפקידו בו. אמונות כגון: "הכסף לא צומח על העצים" או "אם אתה רוצה להגיע למשהו בחיים מוטב שתרכוש השכלה ומקצוע ותעבוד קשה" , משקפות תפיסות ואמונות שורש של ההורים על בסיסם חונכו אף הם, על הקשר בין השכלה, עבודה מאומצת, הצלחה, וכסף, ואלו עשויות להשפיע במודע או שלא, על בחירותיו של האדם ודרך התנהגותו. לעיתים, האמונות הללו יוצרות קונפליקט פנימי אם הן אינן תואמות לדפוסי החשיבה של העולם המודרני העכשווי או לנטיותיו האישיות של דור ההמשך. לדוגמא: כיום בעידן המודרני טכנולוגי, רבים מהחבר'ה הצעירים, מצליחים להשתלב בתעשייה המתפתחת בתחום ההייטק ומערכות מידע בארץ ובעולם (חלקם כי שרתו בצבא בתחום ו/או חלקם כי הם למדו ורכשו ידע בתיכנות וכתיבת קודים וניתוח מערכות), ולרוב אלו זוכים לתנאי שכר והעסקה מעולים (לעיתים הרבה יותר משל הוריהם המשכילים המחזיקים במשרות וותיקות ), מבלי שלמדו לימודים פורמליים אקדמאיים וחלקם אפילו ללא תעודת בגרות. בשושלת בה קיימים הרגלים כלכליים שמרניים, עם צורך לביטחון כלכלי והישרדותי ופחד מכישלון, נמצא כי גם דור ההמשך ישאף לשמר הרגלים ודפוסים אלו . לרוב נמצא בשושלת המשפחתית הזו, שכירים שיעדיפו מקום עבודה יציב (ללא לקיחת סיכונים כעצמאי), עם קבלת תנאי "קביעות", פנסיה ותנאים סוציאליים שיאפשרו "תחושת בטחון" ויכולת נוחה לגדל משפחה. במשפחות "שמרניות", ניתן למצוא שהנשים לרוב יבחרו להשתלב כמורות במערכת החינוך (כדוגמא), בדומה לשושלת שלהן, וזאת כדי לשלב קריירה בטוחה ובעלת משמעות עם יכולת לגדל משפחה וילדים. השושלת המשפחתית נושאת עימה גם מורשת רוחנית, דתית או תרבותית שמכוונת את האדם ומשפיעה אף היא על בחירותיו. לדוגמא: שמירת שבת, צום, נידה, ציון טקסים תרבותיים ועוד. אך במקרים מסויימים, דור ההמשך עשוי להרגיש צורך ל"שבור" את התבניות המשפחתיות המסורתיות המגבילות ולהגדיר את עצמו מחדש. שבירת המסורת יכולה לכלול בחירה במקצוע חדש, מעבר לסביבה שונה (רחוק מבית ההורים), או אימוץ גישה אחרת לחיים. בעוד שלאחרים, המשך ושמירה על המסורת המשפחתית וקירבה פיזית ומנטאלית, עשוי להעניק תחושת חיבור ושייכות לשורשים, בטחון, הגנה ומשמעות . קיימים מקרים בהם השושלת המשפחתית משפיעה על האדם דרך הצורך להתנתק מתבניות משפחתיות מגבילות. במקרים של עסק משפחתי, לדוגמא, שקיימים ציפיות מהדור המייסד, שהשושלת תמשיך לנהל את העסק המשפחתי, אך הדור הצעיר בוחר בעיסוק שונה ממה שמצופה ממנו. זה יכול להתבטא גם בזיווג ובמציאת בן/ת זוג לחיים. במשפחות מסורתיות ושמרניות ישאפו ההורים מילדיהם למצוא את זיווגם ממשפחות בעלות אופי תרבותי וערכי דומה (מעדה ושורשים דומים). אך במידה והדור הצעיר יחליט "למרוד בשושלת", ויבחר להינשא לבן/ת הזוג שאינו תואם לשורשים המשפחתיים, הדבר עלול לגרום למורת רוח, לכעס, ואף לא פעם גם לניתוק מערכת היחסים המשפחתית. טראומות בין-דוריות או אתגרים מהעבר המשפחתי יכולים להטביע חותם רגשי על האדם, לעיתים באופן בלתי מודע ולהשפיע על בחירותיו. ראינו שאדם עשוי להימנע מבחירות מסוימות מתוך חשש לחזור על טעויות משפחתיות. אולם, במקביל, הוא עשוי לפתח חוסן ותושייה כתוצאה מהתמודדות עם טראומות משפחתיות. לדוגמה: משפחה שחוותה קשיים כלכליים עשויה להעביר דפוסי פחד והישרדות או חיסכון מוגזם לצאצאים ודור ההמשך. טראומות בינדוריות ניתן למצוא גם במקרים של דור שני ושלישי של ניצולי שואה. לא פעם הצאצאים מסגלים דפוסי חשיבה והתנהגות הישרדותית כאילו הם עצמם ניצלו מהשואה והתופת. תכונות גנטיות או כישרונות שעוברים בשושלת יכולים אף הם להשפיע על הדרך בה האדם חושב, מאמין ובוחר את עיסוקיו . לדוגמא במקרים רבים אנו פוגשים משפחות בעלי כישרון מוזיקלי או נטייה לאמנות , שהדור הצעיר, זכה אף הוא בכישרון ובמשיכה טבעית לממש כישרון זה ולעסוק בתחום (ולכן אנו זוכים לראות ילדים של אומנים בעלי כישרון והצלחה ממשיכים את דרכם האומנותית של הוריהם). גם תכונות אישיות יכולות להיות גנטיות ולעבור בתורשה, ולהשפיע על העיסוק, המהות והייעוד. תכונות כגון: אופטימיות, יצירתיות או כושר מנהיגות, עשויות לחזק בחירות מסוימות שעוברות בשושלת (כגון: פוליטיקה, פילנתרופיה, יזמות ועוד). ^^^^^ בפגישות אבחון והכוונה שאני מקיימת לעיסוק וקריירה, ולהגשמת הייעוד, לא פעם צפים רגשות וזכרונות מהילדות ביחס להתנהגות של השושלת, ההורים, ובחירותיהם שלהם והשפעתם על ילדיהם. וכשאלו לא תואמים את תכונותיו אופיו וערכיו של הנועץ , לא פעם הוא בוחר "לבגוד בשושלת" ולבחור להתנהג באופן שונה, על מנת להימנע מלהעביר הלאה לדור הבא "שריטות", התנהגויות ודפוסים לא תואמים את רצונותיו. על פי הנומרולוגיה הקבלית, קיימים מקרים בהם קיימת השפעה הפוכה על הייעוד והעיסוק המשפחתי. כלומר הילד ו/או הילדים ישפיעו על עיסוק הוריהם, בחירותיהם וייעודם וזאת משום שכל ילד, עם הגעתו לעולם, מגיע "עם מסר" מה עליו ל"ראות" ו"לקבל" מאימו ומאביו בחייו בהיבט של תת-המודע (לדוגמא: מצבים של אמא בתחום הטיפול הלימוד וההדרכה, שעושה וויתורים בקריירה למען המשפחה, ו/או אבא שעוסק בתחום הרשויות, לובשי מדים, מבנים וקרקעות/נדל"ן, כספים או תחום הניהול והעצמאות שידאג לצד החומרי בחיי משפחתו וכדומה). במידה ותת-המודע של הילד, לא יזכה לקבל מצבים אלו מהוריו, במהלך ילדותו ועד גיל היציאה לייעוד, הוא עלול לחוות טריגרים שונים בבריאותו, בביטחון העצמי, הפיזי, המנטאלי הריגשי, התקשורתי ועוד. ולכן במקרים רבים ילדים עלולים לשנות ולהשפיע על מצבי הגורל של הוריהם, ו"יסייעו" להורה אחד או לשניהם, לעשות שינוי בעיסוק ובקריירה, ולהגשים בדרך זו את ייעודו/ם. כאמור, השושלת המשפחתית מהווה מקור משמעותי לעיצוב זהותו של אדם, עוגן וחיבור לשורשים, אך היא גם עשויה להוות מקור לאתגרים וקונפליקטים. הבנת הקשר לשושלת, וזיהוי ההיבטים שמחזקים את האדם או מגבילים אותו, יכולים לעזור לו לממש את מהותו וייעודו באופן אותנטי, תוך שמירה על חיבור לשורשיו או לחלופין, תוך "בגידה בשושלת", בציפיות ובסל האמונות, ויצירת התחלות חדשות שתואמות את ערכיו, בחירותיו ומצבי גורלו. בברכה סיגלי ריכלין - אבחון הכוונה ומשמעות

כל מה שרצית לדעת על סוד ועל אנרגיית סוד מי מאיתנו לא התמודד עם "סוד" בחייו ? זה יכול להיות סוד שמלווה אותנו עוד מהילדות, משהו שקשור במקרה שקרה, שחווינו אותו בעצמנו, או שנחשפנו אליו במקרה או שלא, בשמועה שסופרה לנו ונתבקשנו לשמור עליה בסוד, ו/או זה יכול להיות במעשה שעשינו ותוצאותיו עלולים לפגוע במי מאנשי שלומנו/קרובנו ולכן בחרנו לשמור אותו בסוד ולא לחשוף אותו בפני אף אחד. השאלה היא, כיצד אנו חשים ומתנהגים ביחס לשמירה על הסוד הזה ? האם זה מנהל ומשפיע בצורה כזו או אחרת על מערכות היחסים שבחיינו ?, מה יקרה אם נחשוף אותו ? האם חשיפתו עלולה לפגוע בנו או במי מקרובינו ? מה הם המניעים שנמשיך לשמור על הסוד ? ומהו המחיר בשמירתו ? סוד הוא "דבר מידע המוסתר מפני אנשים מסויימים מחד, ומאידך יתכן שנחשף בפני אנשים מסויימים אחרים" (ויקפדיה), ושמירה על סוד, במיוחד בסביבה קרובה כמו משפחה או חברים, היא עניין רגיש שיכול לשאת משמעות עמוקה. בהקשר זה, נוצרת אנרגייה סביב שמירת הסוד. “אנרגיית הסוד” עשויה להתייחס לכוח הרגשי והנפשי שנדרש כדי לשמור מידע מוסתר, כמו גם להשפעה שיש לסוד הזה על האדם, על חייו, ועל מערכות היחסים שלו. בשמירת סוד, קיימת אנרגיה רגשית - שמירה על סוד דורשת משאבים רגשיים, כמו איפוק, שליטה עצמית ולעיתים גם התמודדות עם רגשות כמו אשמה, פחד, או מתח. סוד יכול להפעיל לחץ נפשי, במיוחד כאשר מדובר במשהו משמעותי או רגיש. לסוד לרוב קיימת השפעה על מערכות יחסים. שמירת סוד מאנשים קרובים עלולה ליצור תחושת ריחוק או חוסר אמון, אם יתגלה שהמידע הוסתר. עם זאת, ישנם מקרים שבהם שמירה על סוד היא חיונית כדי להגן על פרטיות, רגשות, או ביטחון אישי או במקרים מסויימים גם בטחון חברתי/צבאי/ציבורי.  שמירת סוד יכולה להיות עניין מוסרי, תלוי כמובן בתוכן הסוד ובנסיבותיו. סוד שנשמר כדי להגן על מישהו ו/או משהו חשוב, עשוי להיחשב נכון ומוסרי, בעוד שסוד שקשור לפגיעה באחרים עשוי לעורר שאלות אתיות וערכיות. היכולת לשמור סוד עשויה להעצים את תחושת השליטה העצמית והבגרות של האדם, במיוחד אם מדובר במידע חשוב שמחייב דיסקרטיות. מצד שני, נשיאת "סוד כבד", עלולה לגרום לעומס נפשי לאורך זמן ולמחיר נפשי יקר מנשוא. קיימת השפעה של התרבות והדת על האופן שבו אנשים מתייחסים לשמירת סוד, הן ברמה האישית והן ברמה החברתית. תפיסות תרבותיות ודתיות קובעות לעיתים קרובות מתי שמירת סוד נחשבת ראויה או הכרחית, ומתי היא עשויה להיחשב כפעולה שלילית. לדוגמא: בתרבויות בחברות קולקטיביסטיות (כמו מדינות במזרח אסיה או המזרח התיכון), הדגש הוא על טובת הקבוצה והמשפחה. סודות נשמרים לעיתים כדי להגן על כבוד המשפחה, למנוע בושה/מבוכה ציבורית או לשמור על הרמוניה בתוך הקבוצה. ולכן שמירת סוד עשויה להיתפס כחובה חברתית או מוסרית. בתרבויות בחברות אינדיבידואליסטיות (כמו מדינות מערביות רבות), הפרטיות האישית מודגשת. שמירת סוד נתפסת כזכות אישית וכחלק מהגבולות הברורים בין הפרט לאחרים. עם זאת, עשויה להיות פחות סובלנות כלפי סודות שעלולים לפגוע באחרים. במערכות חברתיות או פוליטיות מסוימות, שמירת סודות עלולה לשקף פחד מתגובת החברה, פיקוח ממשלתי, או תרבות של שמירה על שליטה. קיימת כאמור גם השפעה של הדת על שמירת סוד. לדוגמא: היהדות מדגישה את ערך שמירת הלשון (על פי תורתו של החפץ חיים) ואוסרת רכילות או גילוי מידע העלול לפגוע בזולת. שמירת סוד נחשבת לעיתים למצווה אם היא מגינה על כבודו של אדם. לעומת זאת, קיימת חובה מוסרית לחשוף מידע כאשר הוא עלול למנוע פגיעה באחרים. בנצרות , שמירת סוד קשורה לעיתים לערך של סליחה והגנה על כבוד האדם. לדוגמה, וידוי אצל כומר נחשב לחסוי לחלוטין, והכומר מחויב לא לגלות את הדברים שנאמרו לו. יחד עם זאת, יש דגש על אמת וצדק, ולכן גילוי סוד עשוי להיות נחוץ במקרים מסוימים. באסלאם , שמירת סוד נחשבת לעקרון חשוב שמגן על פרטיות ואחדות קהילתית. יש דגש על שמירה על מידע שעלול להביא לפגיעה בזולת או לעורר חילוקי דעות. עם זאת, יש חובה דתית לחשוף אמת במקרים של אי-צדק או פגיעה. בודהיזם והינדואיזם, שמירת סוד יכולה להיות קשורה לערך של הימנעות מפגיעה ולשמירה על איזון והרמוניה. סודיות נתפסת כחיובית כאשר היא מגינה על אחרים, אך חשיפת אמת נחשבת חשובה בתהליך הרוחני. ישנם מצבים שבהם הערכים התרבותיים והדתיים עשויים להתנגש. לדוגמה: כשהתרבות עשויה להעדיף לשמור על סוד משפחתי כדי למנוע בושה או פגיעה במוניטין, בעוד שהדת עשויה לדרוש חשיפת הסוד למען הצדק או המוסר. במקרה שכזה האדם עשוי למצוא את עצמו בקונפליקט בין המחויבות האישית לדתו לבין הציפיות החברתיות של סביבתו התרבותית. ולכן שמירת סוד היא עניין מורכב שמשתנה בהתאם להקשר התרבותי, הדתי, הערכי והאישי. הדרכים לטפל באנרגיית סוד: טיפול באנרגיית סוד הוא תהליך שמטרתו להביא איזון נפשי, הקלה רגשית, והבנה עמוקה של משמעות הסוד והשפעתו על חיינו. קיימות מספר גישות שיכולות לעזור להתמודד עם אנרגיית סוד : 1. הבנה וקבלה של הסוד. בחינת משמעות הסוד עבורך. חשוב להבין מדוע בחרת לשמור על הסוד ומהי החשיבות שלו עבורך. האם זה נועד להגן עליך? או על אחרים? נדרשת התבוננות וכנות פנימית. שאל את עצמך: · מהו מקור הסוד? · מדוע אני מרגיש צורך לשמור עליו? · האם הסוד משרת אותי או מכביד עליי? · קבלה ללא שיפוט: הכרה בסוד כחלק מהמסע האישי שלך, מבלי לשפוט ולבקר את עצמך. · והאם הגיע הזמן לשתף אותו ? לחשוף אותו ? ולמי ? להבין ולדעת שסודות הם לרוב חלק טבעי מחיי האדם, אך הם לא בהכרח מגדירים אותו ואת מהותו . 2. שיתוף עם מקור חיצוני ניתן לשתף את הסוד עם אדם שניתן לסמוך עליו, גורם חיצוני אובייקטיבי לא מעורב, כמו מדריך רוחני, יועץ, או חבר קרוב שאינו מעורב ישירות. במסורות מסוימות, כמו בנצרות, הווידוי משמש כלי לשחרור מהעומס הרגשי של סוד. גם בלי קשר לדת, שיתוף הסוד בפורמט של “וידוי” עם מישהו ניטרלי עשוי להקל על האדם ולאפשר לו לקבל תובנות והיבטים שונים על משמעותו והשפעתו של הסוד על חייו ועל חיי מקורביו. 3. כתיבה או ביטוי עצמי כתיבה טיפולית: רשום את הסוד ביומן אישי. פעולה זו מאפשרת לפרוק את הרגשות הקשורים אליו ולהבין אותו טוב יותר. ביטוי אמנותי: ציור, כתיבה יצירתית או כל צורה אחרת של אמנות יכולים לשמש דרך לפרוק את האנרגיה שקשורה לסוד מבלי לחשוף אותו לאחרים. 4. מדיטציה ותפילה מדיטציה / התבוננות : טכניקה/שיטה של ישיבה במקום שקט והתמקדות בנשימה. להעלות את הסוד לתודעה ולהתבונן בו מהצד, מבלי להזדהות איתו רגשית. ושאל את עצמך: מה אני יכול ללמוד מהסוד הזה? תפילה פנייה לרב מקובל: יש שבוחרים בתפילה לאלוהים/כוח עליון, או מביעים את הסוד בפני רב מקובל ומבקשים הדרכה, שלווה או שחרור ממנו. 5. סליחה לעצמך ולאחרים לעיתים סודות קשורים לאשמה או לכעס. עבודה על סליחה עצמית וסליחה כלפי אחרים, יכולה לעזור לשחרר את המשקל הרגשי של הסוד. חזרה על מנטרות חיוביות, כגון: “אני משחרר את הכאב שקשור לסוד הזה.”, “אני סולח לעצמי ו/או ל-X על מה שהיה ואני מתקדם הלאה.” 6. טקס לשחרור הסוד במסורות רוחניות רבות, קיימים מגוון טקסים אשר מאמינים כי אלו יכולים לעזור לשחרר את האנרגיה של סוד, כגון : כתיבה ושריפה: כתיבת הסוד על פתק ושריפתו, תוך התכווננות לשחרור הכאב והמשקל שהוא נושא או שחרור למים: כתוב את הסוד ושחרר אותו לזרם מים (נהר, ים) כדי לסמל ניקוי וטיהור. 7. קבלת עזרה רוחנית מקצועית פנייה למדריך רוחני, רב/כומר, מורה למדיטציה או מטפל הוליסטי יכולה להעניק לך כלים להתמודד עם הסוד בצורה עמוקה ומכוונת. הטיפול בסוד ובכל מה שעוטף אותו, מבחינה רוחנית מתמקד בהבנה, קבלה ושחרור של האנרגיה שקשורה אליו. הסוד, כשלעצמו, אינו טוב או רע – הוא רק אנרגיה שמחכה לעיבוד ולריפוי. עבודה מנטאלית, ריגשית ורוחנית יכולה ועשוייה להפוך אותו לחלק מהצמיחה האישית שלך. בברכה סיגלי ריכלין – אבחון הכוונה ומשמעות

מה מניע אותך לחלום ? "יש אנשים רבים שחיים בעולם של חלומות . יש אחרים שחיים במציאות , ויש כמובן את אלה שהופכים האחד לשני" (דגאלס אוורט) מה מניע אותנו לחלום ? האם כל אחד יכול לשאוף ולחלום ? ובגדול ? מדוע אנחנו שואפים להגשים את החלומות שלנו? וכיצד זה מתחבר למשמעות שלנו ? חלקנו חולמים בקטן, וחלקנו חולמים בגדול, אך ברור שכולנו חולמים ולכולנו יש שאיפות שנראות לעיתים רחוקות ושאינן ניתנות להגשמה. יש הרבה סוגים של חלומות, לא כל חלום נצליח להגשים, אך אין זה אומר שזה בלתי אפשרי. חלום יכול להיות בכל תחום בחיינו: בתחום הזוגי (בשאיפה לייצר זוגיות יציבה ואיתנה לאורך החיים), בתחום המשפחתי (להקים משפחה ,ללדת ילדים ולשמור על הרמוניה וקרבה), בתחום האישי (להשיג ולהגיע למטרות כגון : לשפר יכולות תקשורת, לרדת במשקל ו/או להתמיד בספורט, לשבור שיאים אישיים ומנטאליים בכל תחום שנבחר), ו/או בתחום העסקי והמקצועי (לשפר את המצב הכלכלי, להקים חברה/עסק עצמאי, לפרוץ גבולות ואת "תקרת הזכוכית") ועוד. כדי להבין מה מניע אותנו לחלום, כדאי לשאול את עצמנו מספר שאלות על הדברים שמעניקים לנו השראה, על הערכים שלנו, ועל המטרות שחשובות לנו בחיים. לדוגמא: 1. מה מעורר בי השראה? האם אנשים מסוימים, ספרים, מקומות, או חוויות אשר גורמים לי לדמיין עתיד טוב יותר? השראה היא אחד המקורות הגדולים והחשובים ביותר לחלום. 2. מה באמת חשוב לי בחיים? האם הערכים שלי (כמו חופש, אהבה, נתינה, יצירתיות או ביטחון) מניעים אותי לחלום? חלומות רבים נובעים מהצורך להביא לחיינו יותר מהדברים שנתפשים בעינינו כחיוניים ובעלי חשיבות בסולם הערכים האישי. 3. מה חסר לי? לעיתים חלומות מתעוררים מתוך רצון למלא חוסר בחיים. תחושת מימוש עצמי, הרפתקה, חיבור עמוק וקרוב יותר עם אנשים אחרים, או יצירת שינוי כדי להרגיש מסופק יותר ובעל משמעות. 4. מה מסקרן אותי או מעורר את תשוקתי? האם קיים בי תחום עניין או שאיפה כלשהי שמעוררת בי תחושה "שאני חייב לעשות/לחוות זאת "!? תשוקה וסקרנות הם ללא ספק מנועים חזקים לחלומות. 5. איך אני מדמיין את העתיד שלי? האם הדמיון שלי מוביל אותי לחלום על חיים אחרים, מקצוע אחר, מערכות יחסים טובות יותר, או הישגים יוצאי דופן שיאפשרו לי לקבל פרסום הכרה וכבוד? היכולת לראות את עצמי בעתיד, להיות מחובר "לאני העתידי", מניעה את הרצון לשאוף להגיע לשם . 6. מהם האתגרים שאני רוצה להתגבר עליהם? האם יש בי צורך להוכיח משהו לעצמי או לסביבה שלי? לפעמים חלומות נוצרים מתוך רצון להראות שאתה מסוגל, לפרוץ את הגבולות האישיים שלך, או להתגבר על חוויות עבר. לעיתים זה נובע מהקשר שלך עם ההורים או עם דמות סמכותית אחרת שהשפיעה על חייך ואפשרה לך לנסות ולהוכיח שגם אתה יכול וראוי לייצר הצלחה ולהגיע לפסגה. 7. מי האנשים בחיי שגורמים לי לחלום? האם יש מישהו שמהווה עבורי טריגר לחלום להיות כמוהו? זה יכול להיות מישהו קרוב שתומך בך, או דמות השראה שמראה לך שהכול אפשרי. על פי שיטת הטיפול של NLP קוראים לזה "מודלינג", תהליך המאפשר לנו לגלות את "סודות" המצוינות וההצלחה ו"לשכפל" הצלחות של אחרים בחיינו. כלומר , היכולת שלנו להתבונן, לנתח ולחקות התנהגויות, אסטרטגיות ואמונות של אנשים בעלי הישגים גבוהים או שמעוררים בנו השראה לחלום להיות כמותם. מכאן, שהמנוע שלנו לחלום הוא שילוב של התשוקות, הערכים, ההשראה והאמונה שלנו במה שיכול להיות אפשרי עבורנו. שאיפות וחלומות הם חלק מהותי מהאופי האנושי ומהיכולת שלנו להתפתח וליצור משמעות בחיינו. חלומות עשויים להשתנות במהלך חיינו, במקביל לשינויים ולהתפתחות האישית. לכל אחד מאיתנו קיים גורם שונה שיניע אותו להגשים את החלום. גורם שעונה על צורך מסוים שחשוב ומהותי עבורו. חיפוש משמעות ותכלית האדם שואף לחלום מתוך צורך עמוק למצוא משמעות ותכלית בחייו. חלומות ושאיפות נותנים תחושת כיוון ומגדירים את הדרך שבה האדם רוצה לצעוד. תשוקה וסקרנות התשוקה והסקרנות לחקור, לדעת ולחוות דברים חדשים מניעות את האדם לשאוף להשיג מטרות ולהגשים חלומות. רצון להתפתח ולצמוח רבים מונעים על ידי הצורך הטבעי להשתפר, להתקדם ולממש את הפוטנציאל שלהם. זה יכול לכלול הצלחה מקצועית, השגת ידע, או התפתחות רוחנית ואישית. שאיפה להתגבר על אתגרים האתגרים והקשיים שאנחנו חווים בחיינו, יכולים להיות מנוע רב עוצמה לשאוף ליותר. אנשים רבים חולמים להגשים מטרות דווקא כדי להוכיח לעצמם או לאחרים את היכולות שלהם. לדוגמא מקרים בהם אנשים שגדלו בסביבה ענייה ודלת משאבים , ישאפו ויחלמו להתעשר ולשאוף להיות שייכים למעמד הסוציואקונומי גבוה . ואנשים שנשרו מבתי הספר או חוו קשיים במערכת החינוך הפורמאלית ישאפו ללמוד במוסד להשכלה גבוהה ולתואר אקדמי להוכיח שהם ראויים ומסוגלים ללמוד, להתקדם ולהצליח. תחושת חוסר או חיפוש אחר שינוי לעיתים, תחושת חוסר או אי שביעות רצון מהמצב הנוכחי, דוחפת אנשים לחלום על עתיד טוב יותר. זה עשוי להיות שאיפה לחיים מאוזנים יותר, סיפוק רגשי או הצלחה חומרית. אהבה ודאגה לאחרים לפעמים, הרצון לשפר את חייהם של אנשים אהובים או לתרום לחברה, מניע אנשים לחלום ולשאוף. לדוגמה, הורים שחולמים על עתיד טוב יותר לילדיהם. או אנשים שחולמים לעשות טוב עבור נזקקים בחברה או אנשים שמתמודדים עם אתגרים שונים (חולים, נכים, פצועים ועוד). השראה מהסביבה סיפורי הצלחה של אחרים, מנהיגים או דמויות נערצות, יכולים לעורר באדם השראה לחלום ולהאמין ביכולתו להידמות להם, ולשאוף להטביע את חותמו . כאמור, חלומות ושאיפות הם מנוע לצמיחה, שינוי והתפתחות. הם מבטאים את התקווה, הרצון והאמונה שלנו בכוח לשנות את המציאות, ובכך הם מהווים חלק בלתי נפרד מהחוויה האישית והאנושית. חשוב לציין את הדימיון, שמהווה כלי חשוב להגשמת החלום . "מחשבה יוצרת מציאות" - הדמיון הוא כלי טבעי של המוח האנושי. הוא מאפשר לנו לראות מציאות שונה, ולשאוף להגיע אליה, גם אם היא רחוקה מהמצב הנוכחי. בכל פגישת אבחון יעוץ והכוונה, אני בודקת עם הנועץ "מהו החלום" שלו ? לאן הוא שואף להגיע? ומהו לוח החזון ? זהו חלק חשוב מהתהליך המנטאלי, והדימיון מהווה כלי חשוב בתהליך . במרבית המקרים הוא מהווה בסיס לתכנון המסלול האישי, בהתאם לטיימינג האישי (תלוי במחזור החיים ובשנה האישית). להבין מהו הנתיב הנכון והמדוייק עבורו להגיע ליעד. באבחון הוליסטי, ניתן לזהות פוטנציאל של אדם לחלום ולהגשים את חלומותיו. מדובר לרוב בהיבט העסקי והחומרי, של עיסוק והצלחה בקריירה, באמצעות התכונות שלו , הפוטנציאל הטבוע בו, ומצבי הגורל שלו, שבאים לידי ביטוי באמצעות המספרים על פי הנומרולוגיה (בהתאם לתאריך הלידה והשם של האדם ומפת גורלו) . באמצעות הצבעים (דרך אבחון שבחר האדם לצבוע את המנדלה - שהיא שיטת אבחון וטיפול נוספת), ניתן לשקף לאדם את אופי מחשבותיו וחלומותיו. האם הם מונעים מחיבור לנשמה ולרוחניות או לגשמיות וחומריות. האם האדם פועל ממקום ריגשי או ממקום אנליטי רציונאלי, והאם יש לו יכולת יצירתית ויכולת לבטא את כישוריו באופן לא שגרתי. בחרתי לסיים את המאמר בשני משפטי השראה של שני אנשים שונים, שכל אחד מהם הצליח לחלום, להגשים את החלום ולהוות השראה: אנטול פראנס - חתן פרס נובל לספרות, טען : "כדי להשיג דברים גדולים עלינו לא רק לפעול, אלא גם לחלום. לא רק לתכנן, אלא גם להאמין " וכריסטופר ריב , מי שגילם את "סופרמן", במאי ומפיק קולנוע מוערך אמר: "כל-כך הרבה חלומות, נראים במבט ראשון בלתי ניתנים להגשמה, ואז הם גם נראים בלתי סבירים, אך כשאנו מזמנים את כח הרצון, הם הופכים לבלתי נמנעים". בברכה סיגלי ריכלין – אבחון הכוונה ומשמעות

"משבר אמצע החיים" – מהו ? מה הם מאפייניו ? ומדוע הוא נוצר ? “משבר אמצע החיים”, המוכר גם כמשבר "גיל ה- 40" ו/או "משבר גיל ה-50", הוא תהליך רגשי ונפשי שחווים אנשים בדרך כלל בגילאים 35-50. במהלך תקופה זו, אנשים עשויים לבחון מחדש את חייהם, את ההישגים שלהם, ואת המשמעות שהם מעניקים להחלטות ולבחירות שעשו בעבר. לא כולם חווים משבר שכזה, אך הוא נפוץ כדי להפוך למונח מוכר בחיינו. המשבר הזה מאופיין בעיקר, בהרהור ובחינה עצמית, בתחושת אי-שקט או חוסר שביעות רצון מהחיים, לרבות מקום קריירה ועבודה, מערכות יחסים, והשגת מטרות. יש כאלו שחשים חרדה סביב הזמן שחולף, אנשים מתחילים להיות מודעים לגילם, להזדקנותם, ולכך שיתכן שחצי מחייהם כבר עבר ועדיין לא הגשימו ומימשו את חלומם האמיתי. הגיל הזה מאופיין בהרבה מקרים על שאלות על הגשמה ומשמעות, ניסיון להבין מה הופך את החיים למשמעותיים עבורי. רבים בטווח גילאים אלו, בוחרים לבצע שינויים בהתנהגות, באורח החיים ובתזונה, שינוי בקריירה, שינויים במערכות יחסים (המשפחתיים או החבריים), או חיפוש ריגושים חדשים, לא תמיד שגרתיים כמו: יציאה לטרייק בהימאלייה, השתתפות בסדנת ויפאסנה באשראם בהודו, ואם לא לשחות עם כרישים אז אולי לחוות סדנא רוחנית שונה מכל מה שעשו בעבר. אז מה גורם בעצם למשבר? אפשר לענות על השאלה הזו מהיבטים שונים : מהיבטים ביולוגיים - השינויים הביולוגיים שחלים בגוף האדם, כגון: ירידה ברמות ההורמונים (ירידה בטסטוסטרון אצל גברים או שינויים הורמונליים אצל נשים). בהיבטים חברתיים - ציפיות חברתיות לגבי הצלחה, משפחה והגשמה, ע"פ הנורמות והערכים החברתיים עליהם גדלנו. אירועים משמעותיים שקורים בחיים – כגון: ילדים עוזבים את הבית, הורים מזדקנים או נפטרים, או שינויים במצב הבריאותי. ומהיבטים רוחניים. גיל 40, מופיע בפרקי אבות כ"גיל בינה". על-פי רש"י: "בן ארבעים לבינה – להבין דבר מתוך דבר ולהורות כהלכה". אדם שפיתח את מחשבתו כל ימיו, מגיע בגיל זה לשיא יכולתו, להבין את העומק שבכל דבר, וזו העת הראויה להתחיל ולהורות גם לאחרים. כאשר האדם מגיע לגיל 40, זה השלב שהוא מתחיל "להבין" ולכן נקראית תקופה זו בשם "תקופת הבינה". וגיל 50 "גיל לעצה". בגיל 50 מגיע האדם לגיל העצה, מאחר והוא צבר שנות לימוד וניסיון, יש מאחוריו שנים רבות של עשייה ברוכה והוא בעל ניסיון חיים. הוא בהכרה שכלית מלאה, כל חושיו מחודדים ומפותחים ולכן הוא יכול לתרום לזולת הרבה עצה חכמה ותושייה. גם הנומורלוגיה, מכנה את גיל 40 כ- "גיל בינה". זהו הגיל שמאפיין את הצורך למימוש והגשמה עצמית. "גיל בינה", זהו השלב שבו האדם, מוצא מה נכון ומדוייק עבורו על מנת להגשים את ייעודו, וכיצד לממש את שליחותו בעולם הזה. אולם מה קורה אם לא מימש את עצמו וטרם הגשים את ייעודו ? על פי תורת הנומרולוגיה, קיימת חלוקה של שלבי ההתפתחות בחייו של האדם (בדומה למדרג הצרכים של מסלאו, על פי הגישה הפסיכולוגית). התקדמות האדם בשלבים/מחזורים השונים, נעשית שלב אחר שלב, בדומה להתקדמות האדם במדרג הצרכים, כל שלב נתמך ומתבסס על הישגי השלב שקדם לו. לפי מסלאו, קיים לאדם צורך להערכה ולקוגנטיביות – הצורך להיות בעל יכולת לדעת, להבין ולחקור כיצד להגשים את הפוטנציאל האישי והמימוש העצמי, ולזכות בהישגיות, הכרה, הערכה ומעמד, טרם יממש את הצרכים האסתטיים והצרכים למימוש ולהגשמה עצמית. מכאן, שבמידה והאדם לא מימש או חווה "בינה" ו"עצה" , כפי ששאף, הרי שהוא עלול לחוות משבר אישי, שמאפיין את "משבר אמצע החיים" או כפי שרבים מכירים כמשבר גיל 40 או משבר גיל 50. ע"פ הנומורלוגיה על האדם לממש את הפוטנציאל הרשום בחייו ואת ייעודו, תוך 36 שנים. 36 שנים מתחילות בגיל יציאה לייעוד או בגיל הבשלות (גיל זה משתנה מאדם לאדם ונע בין גילאי 18-26 , נקבע בהתאם לתאריך הלידה), ואלו נמשכות עד גיל השיא (נע בין גילאי 54-62). בתוך 36 השנים הללו, קיימים ארבעה מחזורי חיים: מחזור החיפוש, מחזור המציאה, מחזור היתד ומחזור השיא. כל מחזור הוא בן 9 שנים, ולאלו יש מטרה שעל האדם למלאה. מחזור החיפוש – הזמן שבו האדם, מחפש את דרכו בחיים, בזוגיות, בעיסוק ובמקום הפיזי שבחר לגור ולעבוד. מחזור המציאה – הזמן שבו האדם מוצא את מקומו בחיים, בהיבטים שונים. סיומו של מחזור המציאה נקרא "גיל בינה" , הגיל שבו האדם היה צריך למצוא את זיווגו המתאים, להקים משפחה, לבנות את ביתו, ולמצוא מקום עבודה בטוח ומתאים לשם פרנסתו וייעודו. גיל בינה משתנה מאדם לאדם, תלוי כאמור בגיל היציאה לייעוד (עשוי לנוע בין גיל 36-45). מחזור היתד – הזמן שבו האדם "תוקע יתד" ומכה שורשים ע"פ דרכו ולפי מעשיו במחזורי החיפוש והמציאה. מחזור השיא – הזמן שבו האדם מגיע לשיא, לאחר שמצא את דרכו ו"הכה שורשים", בהיבט האישי, הזוגי והמשפחתי , מצא את האיזון והגשים את הייעוד. בתום ארבעת מחזורי החיים, האדם ממשיך את המחזוריות שוב למחזור החיפוש, ותת-המודע מוודא ובודק שהוא ממלא אחר כל מצבי הגורל ומממש את הייעוד. אין פג תוקף לייעוד, ובמידה והאדם לא מימש אותו, האדם ישאר "תקוע" באחד ממחזורי החיים הראשוניים שלו, והוא עלול להיעצר באמצעות טריגרים ו"רעשים", שיאלצו אותו לבדוק, להתבונן, לשאול שאלות, לחפש ולהביט פנימה כדי לחשב מסלול מחדש. זו הסיבה שאזור גיל 40 מזוהה גם כ-"משבר גיל ה-40", הגיל שבו רבים נעצרו על מנת לחשב מסלול מחדש. ולכן, מבקשים לעשות שינוי בקריירה/בעיסוק, בזוגיות/במשפחה, במערכות היחסים, ו/או בשיפור הבריאות ואורח החיים. גיל אמצע החיים / גיל הבינה / גיל 40, כאמור, הוא הגיל שבו האדם בשל ומוכן נפשית ומנטאלית לחיים, לאחר שעבר את שלבי החיפוש והמציאה. האדם מבין ומקבל את חייו באופן בוגר, ברור ואחראי יותר. אך, במידה ותת-המודע לא מקבל את מה שהיה צריך לראות/לחוות ע"פ מצבי גורלו, אזי הוא עלול "להיעצר" ולחוות "רעשים" בחייו. אלו יכולים להגיע מ"קולות פנימיים" נסתרים, האדם חש לא שלם, תחושת החמצה תסכול וחוסר משמעות. יתכן ויצוצו "רעשים" בזוגיות, ירגיש ריחוק מבן/ת הזוג, או חוסר התאמה והסכמה על דברים מסויימים, "הרעשים" יכולים להתבטא גם בקריירה/מקום העבודה (מרגיש תקיעות במעמד, בשכר, בעניין), האדם יחוש לא מסופק ולא מספיק משמעותי ו/או עלול לחוות בעיות בריאותיות שונות (בגוף או בנפש). השפעת גיל הבינה או "משבר גיל ה-40" ו"הטריגרים" בעקבותיו, עשויים להשפיע על האדם בטווח של חמש שנים ולעיתים אף יותר, לכיוון גיל 50 (לכן רבים מכנים זאת גם "כמשבר גיל ה-50 ", אך למעשה זהו אותו "משבר" רק שהגיע מאוחר יותר). משברים אלו, לעיתים קרובות יגרמו לאדם להחליט לעשות שינוי (לצאת ללמוד, לשנות מקום עבודה/עיסוק, לשפר את הזוגיות, לפנות לטיפול משפחתי ו/או לעבוד על מערכות היחסים בבית ועם הילדים (אם זה לא צלח, זה עלול להסתיים בגירושים), לטפל בבעיות הבריאות שצצו (סביב גיל 40-50 מחקרים מראים עלייה בהיקף בעיות נפשיות כמו דיכאון, חרדה, והפרעות אישיות) ועוד. אז כיצד מומלץ להתמודד עם משבר "אמצע החיים" ? 1. מודעות וקבלה: הבנה שזו תופעה טבעית ושאפשר לצמוח ממנה. 2. תמיכה רגשית: שיחה עם חברים, משפחה, או איש מקצוע כדוגמת פסיכולוג, מאמן, מטפל ריגשי. כאמור לעיתים נדרש טיפול זוגי או משפחתי. 3. הגדרת מטרות חדשות: התמקדות במטרות שמעניקות סיפוק אישי ומשמעות לאדם. 4. שיפור אורח חיים: פעילות גופנית, תזונה בריאה, וטיפוח תחביבים חדשים. 5. יציאה ללימודים, התפתחות אישית, מומלץ להתמקד בתחום/עיסוק שעשוי לעלות בקנה אחד עם הייעוד והשליחות של האדם. מחקרים הראו, שהבדלי תרבויות ודת, משפיעים על משבר "אמצע החיים", הן במוקד ובתחושות המשבר והן בדרכים שבהן אנשים מתמודדים איתם, כתלות בערכים, בנורמות ובתמיכה החברתית שמציעה כל תרבות. מוקד המשבר הוא נגזרת של הציפיות, הערכים והנורמות של התרבות שבה האדם חי. לדוגמא: בתרבויות מערביות שבהן מושם דגש על הישגים אישיים, לרבות הצלחה כלכלית או סטטוס חברתי, המשבר עשוי להתמקד בקריירה ובתחושת חוסר מיצוי, תחושת החמצה על הדברים שטרם הספיק לעשות, האדם עלול לחוש תחושת תקיעות וכישלון אם לא הושגו המטרות הרצויות עבורו. אולם משבר זה, בדומה לכל משבר שאנו עוברים בחיינו, אם הוא ינוהל ויטופל באופן נכון, הוא עשוי להפוך להזדמנות לצמיחה אישית, ולאפשר לאדם ליצור שינוי חיובי על מנת להיות בעל משמעות עמוקה וחזקה יותר, לעצמו ולסביבתו. סיגלי ריכלין - אבחון הכוונה ומשמעות

פתרון קונפליקט כמעט כל אדם מתמודד עם קונפליקטים שונים במהלך חייו. קונפליקט, הוא מצב של חוסר הסכמה או עימות בין שני צדדים או יותר, הנובע ממטרות ערכים, צרכים, או תפיסות מנוגדות. קיימים סוגי קונפליקטים שונים, כגון: 1. קונפליקט פנימי : מתרחש בתוך האדם עצמו, לדוגמא כאשר הוא מתלבט בין שני רצונות מנוגדים או כאשר הוא חש מתח וחוסר הלימה בין ערכים אישיים. לדוגמה: אדם שמרגיש חצוי בין הרצון להישאר במקום העבודה הבטוח והקבוע שלו, לבין השאיפה לצאת לדרך עצמאית, חדשה ומאתגרת ולייצר עבור עצמו משמעות שונה. 2. קונפליקט בין-אישי: מתרחש בין שני אנשים, לרוב בעקבות אי-הסכמות, תקשורת לקויה, או תפיסות ואמונות מנוגדות. לדוגמה: ויכוח בין בני זוג על חלוקת התפקידים והמשימות בבית ו/או על מציאת האיזון בין התפתחות אישית וקריירה, לבין שעות איכות בבית ובילוי עם בן/ת הזוג והמשפחה. או קונפליקט מהתחום העסקי, בין שני קולגות במקום עבודה לגבי הדרך הנכונה לגשת ולבצע את המשימה על מנת לעמוד ביעדים. כל אחד מביא עימו את סל הכישורים, הערכים, והפרשנויות שלו ולעיתים אלו לא עולים בקנה אחד זה עם זה. 3. קונפליקט קבוצתי : נוצר בין קבוצות שונות, למשל בתוך ארגון או בין קהילות. לדוגמה: קונפליקט בין מחלקות בארגון על תקציבים או סמכויות. 4. קונפליקט תרבותי/חברתי : נובע מהבדלים בערכים, נורמות, או מסורת בין תרבויות או קבוצות חברתיות. לדוגמה: חילוקי דעות על נושאים פוליטיים או דתיים. 5. קונפליקט גלובלי/פוליטי : מתרחש ברמות רחבות יותר, כמו סכסוכים בין מדינות או עימותים גיאופוליטיים. המאמר הנ"ל, יתייחס לסוגי הקונפליקטים שעולים לרוב בכל פגישת אבחון והכוונה, שקשורים לקונפליקטים אישיים או בינאישיים, אלו שלרוב פוגעים באדם לייצר הצלחה בהיבטים שונים בחייו. לרוב הקונפליקטים נובעים מפערים בתקשורת, מסרים לא ברורים או אי-הבנות, פערים בערכים ובמטרות (אדם שצריך בטחון כלכלי מול זה שמחפש עצמאות וחופש אישי), משאבים מוגבלים (כגון: כסף, זמן או מרחב), הבדלים ושוני באישיות ובתכונות המולדות (שבאים לידי ביטוי בשוני בסגנונות עבודה והקשבה) או היסטוריה של יחסים (קונפליקטים קודמים מהעבר שעלולים להחמיר מערכות יחסים בהווה, בעיקר בתחום של מערכות יחסים אישיות, משפחתיות ועסקיות). לכולנו ברור, שעל מנת להתמודד עם קונפליקטים באופן מיטבי, חשוב להבין את הצרכים והעמדות של הצד השני, להיות קשובים לו, לאפשר ביטוי של מחשבות ורגשות באופן אוטנטי וגלוי, ולחפש יחד פתרונות שיספקו את שני הצדדים. לעיתים, במצבי קונפליקט מסוימים, נזדקק לפנות לגורם חיצוני, מגשר או יועץ מקצועי, שישקיף מהצד ויאיר את הדרך הנכונה והמתאימה ביותר לפתרון הקונפליקט. אין-ספק, שקונפליקטים, המנוהלים באופן נכון, עשויים להוות הזדמנות לצמיחה והתפתחות, לשיפור מערכות יחסים וליצירת פתרונות יצירתיים, בכל תחומי החיים. אחת הגישות שאני נוהגת ליישם עם נועציי, כחלק מטיפול בקונפליקטים, היא שיטת הטיפול לפי NLP (Neuro-Linguistic Programming), והיא נקראת בשם גישת עמדות תפיסה (Perceptual Positions). גישת עמדות התפיסה היא כלי רב-עוצמה, שמטרתו לסייע לאדם לראות מצב או אירוע מפרספקטיבות שונות. גישה זו מבוססת על הרעיון שבכל סיטואציה ישנן לפחות שלוש “עמדות תפיסה” מרכזיות : 1. העמדה הראשונה - נקודת המבט האישית שלך: איך אתה רואה, מרגיש וחווה את המצב מנקודת מבטך. 2. העמדה השנייה - נקודת המבט של האדם האחר המעורב: איך הסיטואציה עשויה להיראות ולהרגיש עבורו. 3. העמדה השלישית - נקודת מבט אובייקטיבית או ניטרלית: פרספקטיבה חיצונית המתבוננת בסיטואציה מ”מעוף הציפור”, כאילו היית משקיף מהצד. על פי שיטה זו , הנועץ מוזמן לבחון את הסיטואציה מעמדת התפיסה הראשונה, דרך מבטו וראייתו הסובייקטיבית, ולחקור את רגשותיו, דעותיו והחוויה האישית שלו. לאחר שעשה זאת, המאמן מבקש מהנועץ, “להיכנס לנעליים” של האדם/הגורם השני בסיטואציה, ולחוות אותה מתוך עמדת התפיסה השנייה, דרך מבטו ונקודת השקפתו. במקרים רבים, אנשים חוששים, מהססים, נרתעים מלהיכנס לעמדה זו (במיוחד אם מדובר בקונפליקט ריגשי עמוק). בסיטואציה שכזו, נדרשת הכוונה נכונה ומדוייקת שתאפשר הורדת התנגדויות, על מנת שהאדם יצליח להתמסר לתהליך ולתובנות המופקות ממנו. ובשלב השלישי, הנועץ מוזמן לעבור לעמדת ה"תפיסה השלישית", ולבחון את הסיטואציה מנקודת מבט ניטרלית, כ"זבוב על הקיר" או "ממעוף הציפור", תוך זיהוי דפוסים או פתרונות אפשריים. לעיתים על מנת להפוך את התהליך לוויזואלי ומוחשי יותר, ניתן להיעזר באמצעים פיזיים חיצוניים ומוחשים, שימחישו את המעבר בין שלושת עמדות התפיסה. לדוגמא: כל עמדה מקבלת כסא שונה במרחב (מומלץ לציין את שמו/כינויו מראש), והנועץ נדרש לעבור בין שלושת הכסאות , ולשבת על כל אחד מהם כאשר הוא נכנס לאותה דמות או סיטואציה. שיטה זו מעניקה כלים פרקטיים להתמודדות במצבים מאתגרים ומשפרת מיומנויות בעולם העסקי והניהולי, ועשויה לסייע במספר דרכים: 1. שיפור יכולות תקשורת: אנשי עסקים נתקלים לעיתים קרובות בקונפליקטים בעסקיהם או במשא ומתן ארוך ומאתגר. השימוש בעמדות תפיסה מאפשר להם להבין טוב יותר את עמדות הצד השני, ובכך למעשה לשפר את כישורי התקשורת וליצור שיתופי פעולה אפקטיביים. 2. הפחתת מתחים מאי וודאות: בחינה של סיטואציות מפרספקטיבות שונות יכולה לעזור להקל על מתחים ולהשיג תובנות חדשות שמובילות לפתרונות יצירתיים. 3. קבלת החלטות מושכלת : מעבר בין העמדות השונות, עוזר לאנשי עסקים להסתכל על אתגרים באופן רחב ומאוזן יותר, ובכך לשפר את תהליך קבלת ההחלטות. 4. ניהול צוותים בצורה אפקטיבית : הבנת הפרספקטיבות של חברי הצוות, המניעים, הערכים והאמונות על פיהם הם פועלים, יכולה לשפר את היחסים הבין-אישיים ולחזק את עבודת הצוות. 5. בניית אמפתיה ויחסי אמון : שימוש בעמדות תפיסה מלמד אנשי עסקים לראות את הדברים מנקודת מבטם של אחרים, מה שמחזק את תחושת האמון והקשר האנושי. לדוגמה: איש עסקים שמתמודד עם משא ומתן מורכב יכול להשתמש בשיטה באופן הבא: בעמדה הראשונה : ינתח מה הוא רוצה להשיג, מהם היעדים המטרות והצרכים שלו. בעמדה השנייה: ינסה להבין מה הצד השני צריך, ומה מניע אותו. בעמדה השלישית: ישקיף על הסיטואציה מבחוץ, כיועץ ניטראלי, על מנת להציע פתרונות מאוזנים ויצירתיים, שיאפשרו לו לקדם את העסקה. שיטת עמדות תפיסה יכולה להיות יעילה גם בהתמודדות עם קונפליקטים אישיים, זוגיים ומשפחתיים, מכיוון שהיא עוזרת להבין טוב יותר את נקודות המבט של כל הצדדים, להגביר אמפתיה, ולשפר את התקשורת. להלן הדרך שבה היא יכולה לסייע: 1. הבנת הפרספקטיבה האישית (עמדה ראשונה) בשלב זה, האדם מוזמן לבחון את רגשותיו, מחשבותיו וצרכיו. למשל: מה מפריע לי בסיטואציה? איך אני חווה את הקונפליקט? מה אני רוצה שיקרה כדי שהבעיה תיפתר? בשלב זה, האדם מקבל הזדמנות לזהות את הרגשות האישיים שלו, להבין את המניעים שמאחורי תגובותיו, ולזהות את הערכים והצרכים האישיים שמעוררים את הקונפליקט. 2. הבנת נקודת המבט של הצד השני (עמדה שנייה). בעמדה זו, האדם “נכנס לנעליים” של בן המשפחה האחר. הוא מתבקש לדמיין איך הצד השני חווה את הסיטואציה: מה הצד השני מרגיש? אילו צרכים לא מקבלים מענה מבחינתו? אילו אמונות, ערכים תכונות או חששות מניעים אותו? גישה זו מעודדת פיתוח אמפתיה והפחתת שיפוטיות. במקום להסתכל על הדברים רק מנקודת המבט האישית, ניתן לראות את הקונפליקט דרך עיניו של האחר, מה שיכול לשנות את הפרשנות או התגובה שלנו לסיטואציה. 3. התבוננות ניטרלית (עמדה שלישית) בשלב זה, האדם לוקח צעד אחורה ומתבונן בקונפליקט מנקודת מבט חיצונית, כאילו הוא “צופה מהצד” באסוציאציה. כאן נשאלות שאלות כגון: מה אני רואה כשאני מסתכל על הסיטואציה כמשקיף ניטרלי? אילו דפוסים רגשיים או תקשורתיים מתגלים? איך ניתן לשפר את המצב בצורה שמשרתת את כל הצדדים באופן חיובי, מעצים ומקדם? גישה זו מאפשרת הבנה רחבה יותר של הדינמיקה המשפחתית ומספקת הזדמנות למצוא פתרונות יצירתיים ומאוזנים. דוגמא לקונפליקט משפחתי: קונפליקט בין הורה לילד סביב זמן המסך של הילד. עמדה ראשונה (ההורה): “אני מרגיש שהילד מבזבז יותר מדי זמן מול המסך, וזה גורם לי תסכול וחשש שמא זה עלול לפגוע בלימודיו והישגיו, ואני חרד להצלחתו בעתיד.” עמדה שנייה (הילד): “אני מרגיש שההורה שלי לא מבין אותי. אני משחק ומתקשר עם חברי באמצעות הטלפון/המחשב, זה חשוב לי, משמח אותי, משמר את מעמדי החברתי ותורם לבטחון העצמי שלי.. ככה אני מרגיש שייך ומשמעותי” עמדה שלישית (ניטרלית): “אני רואה הורה שדואג להישגיו של הילד שלו ולעתידו , וילד שמחפש משמעות וחיבור חברתי, עצמאות חופש ובילוי". כיצד ניתן לאזן בין הצרכים? מהם הפתרונות שניתן להציע שיתקבלו על שני הצדדים, יפחיתו מתח ורגשות שליליים, ישפרו את התקשורת ואת ההבנה, יבנו מערכת יחסים המבוססת על אמפתיה אמון הדדי ותקשורת טובה. במידה וקיים קונפליקט שלא נמצאו לו הפתרונות הנכונים והמתאימים, שיתאימו ויתקבלו על שני הצדדים, אז מומלץ יהיה לפנות ליועץ מקצועי חיצוני וניטראלי, שילמד וישקף מהי הדרך הנכונה לייצר גבולות לכל אחד מהצדדים, תוך מתן מקום לכל צד לבטא את עצמו ולהבין את האחר. במקרה של קונפליקט אישי פנימי, כזה שמציף קולות פנימיים שונים, כאלו שמשקפים חלקים באישיות ש"מתנגשים" זה בזה, ההתמודדות עם הקונפליקט, עשויה לעזור להגיע לתובנות, למצוא איזון, ולקבל החלטות שמתאימות לערכים ולמטרות שלך, וגם למצבי הגורל והייעוד שלך, בהיבט הרוחני. במפגש אבחון הוליסטי, אני מאפשרת לנועץ להתחבר ולזהות את הקולות ואת המסרים שלהם. מה אומר הקול, מה הצורך או הערך שהוא מייצג, ומהם הפחדים והחששות שעומדים מאחוריו. לדוגמא: קול אחד אומר: "אני רוצה בטחון כלכלי ויציבות בחיי, ולכן אשמור על מקום עבודתי", והקול השני, אומר: "אני רוצה להגשים את החלום שלי, לפתוח עסק עצמאי בתחום X ולממש את עצמי". חשוב לתת כאמור מקום לשני הקולות, ולהבין שכל קול מנסה להגן עלייך בדרך מסויימת. מומלץ לכתוב כל קול בנפרד - כדי לתת לו ביטוי ברור. זה יסייע לך להכיר ולהתוודע לכל המניעים והחששות. יש לחפש את הכוונה החיובית של כל קול. בדר"כ כל קול, מייצג כוונה חיובית או צורך חשוב. קול אחד עשוי לייצג את הצורך בבטחון, והקול השני עשוי לייצג את הרצון לצמיחה התפתחות ויצירת משמעות. יש לבדוק כיצד והאם ניתן לשלב בין הצרכים. יש לשאוף למצוא פתרון שמכבד ונותן מקום לשני הקולות, לעיתים ניתן למצוא פשרה או גישה משולבת. האם ניתן להתקדם לעבר החלום מבלי לוותר על הביטחון ? האם ניתן לבצע צעדים קטנים שיבנו את הדרך להגשים את החלום ? כגון: לרדת לחצי משרה במקום העבודה (אפשר לבקש לעשות זאת לזמן מוגבל על מנת לבדוק ייתכנות לחלום), ובזמן שנותר, להתחיל לעסוק בהגשמת החלום. שאל את עצמך: "מה חשוב לי באמת" ? קונפליקטים פנימיים לעיתים קרובות, משקפים התנגשות בין ערכים. ערוך רשימה של הערכים שחשובים לך (כגון: ביטחון כלכלי, עצמאות, חופש יצירה, משמעות). תעדף את הערכים בהתאם למצב הנוכחי בחייך. מה אני באמת רוצה להשיג בטווח הקצר ? ובטווח הארוך ? מה הדבר החשוב ביותר עבורי כרגע ? על פי שיטת NLP ניתן להיעזר בטכניקה שנקראת "גישור בין חלקים" -דמיין כל קול כחלק נפרד בתוכך. קיים דיאלוג ביניהם: מה הם יכולים ללמוד זה מזה ? איך הם יכולים לשתף פעולה ? דמיין שהם מתאחדים ל"חלק משולב" עם מטרות משותפות. חשוב לזכור, שקונפליקטים פנימיים לא תמיד נפתרים מיד. לעיתים תהליך העיבוד וההתבוננות דורש זמן. ויש לקבל את חוסר הוודאות כחלק טבעי מהתהליך. ולעיתים יש להקשיב לקול הפנימי, לאינטואיציה, ל"בטן" שמכוונת אותנו לבחירות הנכונות. יתכן כי הקונפליקטים הם הדרך של היקום לאפשר לנו לעצור רגע, להתבונן, לבחון ואם יש צורך אז גם ל"חשב מסלול מחדש", שיתאים לטיימינג האישי, לשנה האישית, לסטטוס האישי/הזוגי/המשפחתי, ולבחור את הבחירות המתאימות והנכונות. בברכה סיגלי ריכלין – אבחון הכוונה ומשמעות

מהי התאמה זוגית ? התאמה זוגית היא נושא מרכזי במערכות יחסים, ומשקפת את ההתאמה בין שני בני הזוג, כך שיתאפשר להם להקים ולתחזק מערכת יחסים בריאה, יציבה ומאושרת לאורך זמן. ישנם מספר היבטים שיכולים להשפיע על התאמה זוגית: 1. ערכים ואמונות משותפות: כאשר בני הזוג חולקים ערכים דומים בנוגע לדברים חשובים ומהותיים לחיים כגון: משפחה, קריירה, דת/מסורת וכדומה, אלו עשויים לחזק את הקשר הזוגי. מאידך חוסר התאמה בערכים ואמונות, עלול להוביל למחלוקות ולחוסר איזון והסכמה במערכת הזוגית. 2. כימיה רגשית ופיזית: כימיה זוגית מתייחסת לתחושות של קרבה, אינטימיות, תשוקה ורצון להיות יחד. כימיה ומשיכה פיזית הם תנאי הכרחי וחשוב לעיתים יותר, מחיבור והתאמה רגשית בין בני הזוג על מנת לייצר ולשמר זוגיות יציבה. 3. תקשורת: היכולת לתקשר באופן פתוח ומכבד היא אחת מאבני היסוד למערכת זוגית יציבה. אולם, חוסר תקשורת, חוסר הקשבה או חוסר התמודדות עם קונפליקטים ואתגרים, עלולים להוביל למתחים, למחלוקות ולנתק בזוגיות. 4. גישה לחיים: חשוב שבני הזוג יהיו בעלי גישות דומות למצבי חיים וסיטואציות שונות, כגון: חינוך ילדים, ערכים משפחתיים, התייחסות לכסף, פתרון בעיות או ניהול משברים. חוסר התאמה בתפיסות אלו עלול להקשות על ההתמודדות עם אתגרים שונים במהלך החיים ולהוות קושי בחיבור ובסינכרון הזוגי. 5. רצון להתפתחות אישית וזוגית משותפת: הזוגיות זקוקה לאיזון בין הרצון הפרטי לזוגי. כל אחד מבני הזוג צריך להיות מסוגל להתפתח אישית, תוך שמירה על התפתחות הזוגיות והמשפחתית. חשוב לשמור על תהליכים של צמיחה משותפת תוך תמיכה ופירגון הדדי. 6. התאמה בסגנון החיים ותחומי עניין: אורח החיים של כל אחד מבני הזוג צריך להיות תואם לאחר. כגון: השקעה בקריירה ובמעמד האישי, טיפוח תחביבים אישיים וזוגיים, בילוי עם חברים (בנפרד ובזוג), תחום עניין ופעילויות משותפות, כל אלו ועוד, יכולים להשפיע על איכות ושמירת הקשר הזוגי. בנוסף לכל אלו, קיימת גם התאמה זוגית בהיבט הרוחני, המבוסס לא רק על חיבור גשמי ורגשי, אלא גם על חיבור עמוק יותר, שמבוסס על ערכים רוחניים והתפתחות רוחנית משותפת. כשהתאמה זוגית נבחנת בהיבט הרוחני, מדובר בקשר שמחפש יותר מאשר חיבור חיצוני גשמי או רגשי, אלא גם חיבור למטרה גבוהה יותר, שמסייעת לשני הצדדים להתפתח ולהשפיע באופן חיובי על עולמם הפנימי והחיצוני. לפי תפיסות רוחניות מסוימות, מערכת הזוגית נוצרה מתוך תחושה של קשר נשמתי שנמשך ומתנהל בזמן ובמרחב. בני הזוג עשויים להרגיש שהקשר שלהם מהווה מימוש של ייעוד נשמתי או תהליך של תיקון רוחני. על פי הנומורלוגיה הקבלית, זוגיות שכזו נקראת בשם "זיווג תיקון". זיווג שנועד לייצר תיקון מהגלגול הקודם, או זיווג לשם החזרת גלגול (של מי מבני המשפחה שנפטר בטרם עת, מצד משפחת האישה או הגבר). זהו זיווג שקשה מאד להיפרד ולהתנתק ממנו, לפחות עד הולדת שני ילדים, ואז הזיווג נבדק, ובמידה ולא קיימת התאמה, תהיה פרידה. כמו כן קיים פאן נוסף בנושא התאמה זוגית בהיבט של תת-מודע וזה חיבור דרך "פצעי הילדות". חיבור זוגי דרך פצעי ילדות מצביע על הדרך שבה בני זוג יכולים להתחבר זה לזו, כחלק מתהליך ריפוי משותף, הבנה הדדית, וחיזוק הקשר. לעיתים הפצעים הרגשיים שנגרמים בילדות יכולים להוביל לקשרים אינטימיים, שמחפשים לרפא את הכאב הישן ולהשלים את מה שלא נשלם והתקבל בילדות (לדוגמא: חוסר יציבות או שייכות, התעללות פיזית/ריגשית, חוסר באהבה, תחושת חוסר בטחון ועוד). התאמה זוגית בהיבט רוחני מתמקדת כאמור, לא רק בהבנה הדינמית של רגשות, חוויות, ערכים וצרכים, אלא גם בתהליך של חיבור לעקרונות רוחניים שיכולים להוביל את בני הזוג להתפתחות משותפת, צמיחה פנימית ושלמות רוחנית. כשיש בסיס רוחני משותף והבנה עמוקה של המטרה הגבוהה, הקשר יכול לשגשג ולהיות כלי לצמיחה אישית ולתיקון רוחני. קיים פאן נוסף, שמשפיע על ההתאמה הזוגית, והוא מערכות יחסים בינדוריות והחיבור לשושלת . לרוב נזמן לחיינו אנשים שיתאימו לפרופיל ולתכונות של אלו שהיו בעלי השפעה בחיינו (לרוב יהיו אלו הורינו). הורינו אלו שגידלו וחינכו אותנו, עשויים להעביר ערכים, דעות, תפיסות ודפוסי התנהגות, שיכולים להשפיע על מה שיתפש בעינינו כ"מתאים" או "ראוי" בבחירת זוגיות. למשל: אם קיימים דפוסים חוזרים ונשנים על קשרים זוגיים במשפחה (מערכות יחסים יציבות או בעייתיות), הדור הצעיר עשוי לאמץ או להימנע מהם, בהתאם לחוויותיהם האישיות. ולעיתים בחירה בבני זוג, מושפעת מציפיות לא מודעות או מודעות מצד הדור הקודם (לדוגמא: בחירה ממעמד חברתי דומה, או דת זהה ). באמצעות הנומרולוגיה, קיימים כלים נוספים לבדיקת התאמה זוגית. ישנם מספר היבטים חשובים שמבוססים על המספרים האישיים של בני הזוג, שבוחנים התאמה, והם על בסיס : תאריך הלידה, שביל הגורל (סה"כ הערך החד ספרתי של יום חודש ושנה שבו האדם נולד) והשם עימו הגיע האדם לעולם. כל אלו משקפים על פי הנומרולוגיה, תכונות, פוטנציאל ומצבי גורל שעל האדם יהיה לממש בעיתויים קבועים מראש. הנומרולוגיה מייחסת חשיבות לאיפיון תכונותיו של האדם - תכונות זכריות ותכונות נקביות, בכל הקשור לנושא התאמה זוגית, וכן בעיסוק שהאדם בחר בו, והאם הוא תואם למצבי גורלו ולייעודו. לדוגמא: אישה שקיימות בה תכונות זכריות ונקביות. מצד אחד היא מנהלת עצמאית, מחוברת ל"אני" שלה, רוצה לקבל סמכויות ועצמאות, ביקורתית, חומרית, השואפת להגיע לפסגה ולאזורי הכח הסמכות והכסף, אך מצד שני, היא גם אישה שהזוגיות והמשפחה הינם עוגנים חשובים בחייה, היא נשית אמוציונאלית, רגישה ומאד משפחתית. התכונות הזכריות שמאפיינות אותה, אמורות לשקף גם את בן זוגה המתאים לה ואת עיסוקו. באזור גילאי 40-50 (שהוא גיל בינה בהיבט הנומרולוגי), האישה לרוב תצטרך "לראות" את בעלה, מממש את התכונות הזכריות שלה, ולעסוק בתחומי עיסוק התואמים את המספרים שבגורלה. ואילו היא תצטרך להתאים את עצמה, בהיבט של תת-המודע, לצרכיה ודרישותיה של משפחתה ושל בן זוגה (בהתאם למצבי גורלה, כגון: לעשות התאמות בעיסוק לצרכי המשפחה לעבוד בעסק משפחתי או מהבית וכדומה), וע"י כך למעשה לשמר איזון עם בן הזוג. אחרת, עלולים להיווצר טריגרים ו"רעשים" במערכת היחסים הזוגית ו/או בהיבט האישי. הנומרולוגיה כאמור, מאפשרת לקבל הבנה עמוקה יותר של מערכת יחסים זוגית ולמצוא דרכים לשפר ולשמר את הקשר. חשוב לזכור, שההתאמה בין בני הזוג אינה תמיד דבר שנמצא באופן מיידי בתחילת הקשר. לעיתים היא דורשת זמן, התנסות, פתיחות וכנות, על מנת להבין ולבחון האם מערכת היחסים מתאימה לכל אחד מהצדדים. ולעיתים, עם ההתפתחות האישית והמשפחתית, יהיה צורך לעשות התאמות גם למערכת היחסים הזוגית על מנת לשמרה יציבה ומאוזנת. ואם מתעוררים חלוקי דעות, או אתגרים זוגיים, מומלץ תמיד לפנות לעזרה חיצונית, לקבל כלים ומתווה מתאים לחיבור ותקשורת טובה יותר. בברכה  סיגלי ריכלין – אבחון הכוונה ומשמעות

מהו סגנון ההקשבה ? ומהי מוטיבציית ההקשבה שלך? מכירים מצב ששני אנשים מקשיבים לאותו טקסט. אך הפרשנות שניתנה ע"י כל אחד מהם היא שונה בתכלית מזו של האחר. כל אחד מהם התייחס ומגיב לדברים באופן שונה לחלוטין (זה יכול להיות אחים שגדלו וחונכו באותו בית, זוג הורים /בני זוג, קולגות לעבודה, שותפים ועוד). כדי להבין את מקור ההבדל נבין תחילה מהי הקשבה. הקשבה, היא "שמיעה מכוונת לדברים שנאמרו ותשומת לב לנאמר" (על פי הגדרת אבן שושן). על פי גישת ה-NLP ההקשבה היא לרוב סובייקטיבית ומושפעת מסל האמונות הערכים והתכונות של האדם, והמשמעות שהוא יוצק לאמירות ולמסרים המועברים. הפסיכונומרולוגיה (הפסיכולוגיה של הנומרולוגיה), מייחסת חשיבות לדרך ולאופן שאנשים שונים מקשיבים - כלומר מהו סגנון ומוטיבציית ההקשבה. במידה ונרצה להשיג הקשבה ותשומת לב מלאה של האדם, נתייחס לדרך שהוא נוטה להקשיב, ולכל מה שמניע אותו לייצר הקשבה פעילה ומעורבת, באופן שהמסרים יגיעו אליו כפי שמעביר המסר שואף. סגנון ההקשבה , למעשה זהו ה"פילטר", המסננת דרכו האדם מקשיב. מערכת האמונות, הערכים והזיכרונות בצד התכונות שלנו משקפים בעצם את "המסננים" שלנו שקובעים כיצד נראה את המציאות וכיצד נקשיב לה. וזו הסיבה ששני אנשים עשויים לתת משמעות שונה להקשבה של אותו משפט או מסר. מוטיבציה של ההקשבה היא למעשה הסיבה שלשמה אנו מקשיבים . כלומר, באיזה אופן ההקשבה שלי עשויה לתרום ולסייע לי ? במיוחד בכל מה שחשוב ומהותי עבורי, שישרת ויקדם את השליחות והייעוד שלי , ושיעלה בקנה אחד עם תכונותיי, שאיפותיי, אמונותיי וערכיי. על מנת להבין כיצד האדם מקשיב ומהי המוטיבציה שלו להקשבה, יש להבין תחילה אילו תכונות משקפים המספרים של תאריך לידתו ושמו, על פי תורת המספרים - הנומרולוגיה. הנומרולוגיה, היא שיטה פסאודו-מדעית, הטוענת שמאחורי כל מספר בתאריך הלידה של האדם ושמו (בערך הגימטרי), קיימת אנרגיה המשקפת תכונות, יכולות, פוטנציאל, שעוזרים לאדם להגשים את ייעודו. על מנת לדעת מהו סגנון ומוטיבציית ההקשבה של האדם, יש תחילה לחשב ולסכום את המספרים של תאריך הלידה של האדם (יום, חודש ושנה) ואת שמו בהיבט הגימטרי, ולצמצם את המספר שיצא לחד ספרתי. חישוב סגנון ההקשבה: יש לסכום את יום הלידה + חודש הלידה (בערך חד ספרתי) וכן, לסכום את הערך הגימטרי של השם הפרטי (איתו האדם נולד). חישוב מוטיבציית ההקשבה : יש לסכום את יום הלידה + חודש הלידה + שנת הלידה וכן לסכום את השם הפרטי + שם משפחה (בהתאם לגימטריה, לכל אות קיים ערך מספרי). לדוגמא: שם: דנה שקד תאריך הלידה: 28/1/1993 חישוב תאריך הלידה: יום לידה + חודש לידה = 28 +1 = (2+8 ) +1 = 1+1= 2 יום לידה + חודש לידה + שנת לידה = 1 +1 + (1+9+9+3 ) = 2+ 4 = 6 ערך הגימטרי של השם : דנה – (ד)4 + (נ)5 + (ה)5 = 14 = 1+4 = 5 שקד – 4(ד)+(ק)1+(ש)3 = 8 סה"כ שם פרטי ומשפחה = 8+5 = 13 =1+3 = 4 סגנון ההקשבה של דנה: יום הלידה + חודש לידה = 2 שם פרטי = 5 כלומר, סגנון ההקשבה יאופיין בתכונות : 2 ו-5 (ראה בהמשך הפירוש) מוטיבציית ההקשבה של דנה: יום לידה + חודש לידה + שנת לידה = 6 שם פרטי+ שם משפחה = 4 כלומר, מוטיבציית ההקשבה תאופיין בתכונות המשקפים את המספרים: 4 ו-6 (ראה בהמשך הפירוש) על-פי הפסיכונומרולוגיה, קיימים תשעה סגנונות הקשבה ומוטיבציית הקשבה, בהתאם לתשעת המספרים: 1 – סגנון ההקשבה: הקשבה רציונלית, אנליטית, לשם איסוף נתונים. מוטיבציית הקשבה : כיצד יסייע לי לנהל, להוביל, לפקד או לפעול באופן עצמאי ובלתי תלוי. 2 – סגנון הקשבה : באופן רגיש ואמוציונאלי. לעיתים תתכן מעורבות ריגשית גבוהה שעשויה להקשות על ההקשבה הניטרלית. מוטיבציית ההקשבה : כיצד יסייע לי לתווך במצבים סבוכים ורגישים, לפשר ולתווך בין אנשים. 3 – סגנון ההקשבה: ביצירתיות וברגישות, רומנטיות ואופטימיות. מוטיבציית ההקשבה : כיצד יסייע לי ליצור, לבטא את עצמי בדרך יצירתית (חשיבתית וורבאלית או מעשית), לרומם את רוח הזולת ולהשאיר חותם. 4 - סגנון ההקשבה: הקשבה ביקורתית, חומרית, התייחסות לפרטים הקטנים. מוטיבציית ההקשבה : כיצד יסייע לי לאלתר, למצוא פתרונות ולהניע אנשים ללכת בדרכי. לבחון את הדברים על-פי ראייתי ותפיסתי (בעיקר בהיבט החומרי). 5 - סגנון ההקשבה: הקשבה המתאפיינת בפתיחות, מבוססת על החושים הפיזיים/גירויים, הצורך בחופש ובמרחב. מוטיבצית ההקשבה: כיצד יסייע להשיג "במה" (פרסום), נוכחות, חופש ו"מרחב מחייה". 6 – סגנון ההקשבה: הקשבה הרמונית תוך זיקה משפחתית, ו/או הקשבה מתוך מתן שרות לציבור. לעיתים ההקשבה יכולה להיות כפייתית. מוטיבציית ההקשבה: כיצד יסייע להשיג הרמוניה, אווירה משפחתית ו/או לשרת את הציבור. 7 – סגנון הקשבה: אינטואיטיבית, רציונלית, תוך למידה מהאחר, עשויה להיות חרדתית ו/או רוחנית. מוטיבציית ההקשבה: כיצד יסייע להתפתח וללמוד, להרחיב אופקים ולא לאבד שליטה. באיזה אופן יסייע בטיפול, הדרכה ולימוד האחר. 8 – סגנון הקשבה : הקשבה משימתית, רב-גונית, "לא צפוייה", לא ממוקדת, עשויה לבטא מגוון רחב של סגנונות הקשבה. מוטיבצית ההקשבה: כיצד זה יסייע לפעול, להתרכז ולבצע את המשימה באופן הטוב והמקצועי ביותר, להגיע לפסגה, ולהשיג כסף כוח וסמכות . 9 – סגנון הקשבה : מלווה בהתלבטויות, ובצורך להתבטא באופן וורבאלי, להעביר ידע ומסר. רצון עז לדבר. מוטיבצית ההקשבה: כיצד זה יסייע להעביר את המסר שלי בצורה הברורה ביותר ולהראות לאחר דרך חיים נכונה ? כמאבחנת המכוונת אנשים לעיסוק מתאים, להכוונה ללימודים, ולבחירות נכונות, בהיבט האישי הזוגי והמשפחתי, אני משקפת ומתייחסת לתכונות של האדם שמשפיעות כאמור, גם על אופן ההקשבה שלו ועל הדרך בה הוא רואה ומפרש את המציאות והמצבים השונים. מידע שכזה עשוי לשפר באופן משמעותי את התקשורת בין הורים לילדיהם, בין בני זוג, שותפים, בין העובדים למעסיקיהם ועוד. אם נשאף לקיים שיח ובמיוחד להעביר מסר חשוב לאדם אחר, ולזכות בתשומת לבו המלאה ולהשיג את מבוקשינו, הרי שהבנת הדרך בה הוא עשוי להקשיב לדברינו, עשויה לאפשר לנו לנסח את הדברים באופן מדויק ומתאים לו. לדוגמא: אני רוצה לבקש מהבוס העלאה בשכר. אם הבוס שלי נמנה עם קבוצה של מספרי 6 , אדם משפחתי שחשובה לו הרמוניה וחיבור בין אנשים/עובדים, אזי, מוטב שאדגיש בפניו עד כמה אני מתייחס למקום העבודה שלי כ"בית" השני שלי, והקולגות שלי הם חלק בלתי נפרד מחיי ו/או חיי משפחתי, ועד כמה הוא ו/או החברה בה אני עובד, מהווה עבורי השראה, בדומה למי מבני משפחתי. ואם הבוס, נמנה עם אנשי ה-8, משמע אדם ששואף לתוצאות, להישגים, הצלחה וכסף, אדבר איתו על "השורה התחתונה". אציין בפניו את ההצלחה שיצרתי בעבודה עד היום, אדגיש את היעדים בעיקר במונחי כסף והכנסות ככלל, ואת אלו שהכנסתי לארגון בפרט, וכמובן אפרט אודות השאיפות להמשיך להתקדם ולהביא הישגים נוספים בארגון. אז מעתה, תדעו כיצד אתם נוהגים להקשיב, ומהי מוטיבציית ההקשבה שלכם ושל מי מיקיריכם... בברכה סיגלי ריכלין – אבחון הכוונה ומשמעות  האמור לעיל מבוסס על הפסיכונומרולוגיה מאת מכון "פרסונה".