מה מניע אותך לחלום?

דימוי עצמי – כל מה שרצית לדעת על הסיפור שאני מספר לעצמי, על מי שאני " על-ידי הרחבת הדימוי העצמי שלך, אתה מרחיב את גבולות הכישורים והמסוגלויות שלך", משפט שנאמר ע"י מקסוול מאלטס , רופא מנתח פלסטי אמריקאי, שהפך לאחד מחלוצי תחום ההתפתחות האישית והפסיכולוגיה של הדימוי העצמי. מאלטס הבחין בתופעה מעניינת אצל מטופליו: אנשים שעברו ניתוח פלסטי מוצלח לפעמים שינו מיד את הביטחון העצמי וההתנהגות שלהם. אך אצל אחרים, למרות השינוי החיצוני - התחושה הפנימית לא השתנתה כלל. זה הוביל את מאלטס למסקנה שהבעיה האמיתית היא לא תמיד במראה החיצוני, אלא בדימוי העצמי הפנימי. מה זה דימוי עצמי? דימוי עצמי הוא התמונה הפנימית שיש לאדם על עצמו. לא מי שאני “באמת”, אלא מי שאני חושב/ת שאני. זו מערכת אמונות שקטה שפועלת דרך תת-המודע, ונותנת מענה על שאלות כגון: כמה אני ראוי/ה? כמה אני מסוגל/ת? כמה אני אהוב/ה? האם מותר לי להצליח? האם אני מספיק (איפיון/תכונה/תאור)? דימוי עצמי לא בהכרח קשור ליכולות האמיתיות. אפשר להיות עתיר כשרונות, חכם ומצליח – ועדיין להרגיש “לא מספיק”. דימוי עצמי הוא הסיפור הפנימי שמנהל את רמת הביטחון, הבחירות, מערכות היחסים והעשייה שלנו בעולם, ומשפיע ישירות על הבחירות שלנו ועל הדרך בה אנו חיים את חיינו. כיצד ומתי דימוי עצמי נוצר? הדימוי העצמי מתחיל להיווצר כבר בילדות המוקדמת. דרך : המסרים שקיבלנו מההורים והסביבה תגובות להצלחות ולכישלונות השוואות לאחים או לחברים חוויות של דחייה או קבלה תחושת שייכות או חוסר שייכות י לד לא מפרש מציאות – הוא מפנים אותה. אם קיבל ביקורת מתמשכת, הוא עלול להפנים: “אני לא מספיק טוב”. אם קיבל אהבה מותנית, הוא עלול ללמוד: “אני אהוב רק כשאני מצליח בלימודים/ בעסקים/ בכסף....”. כך נבנות אמונות שורש – שממשיכות ללוות אותנו גם בבגרות. האם ניתן לשנות דימוי עצמי במהלך החיים? חד משמעית – כן. דימוי עצמי אינו זהות קבועה. הוא דפוס מחשבתי-רגשי שנוצר ומושפע ע"י גורמים חיצוניים במהלך חיינו, ולכן גם ניתן לעיצוב מחדש. אין לכך קשר לגיל, יש קשר למודעות וזהות. שינוי קורה כאשר: מעלים אמונות שורש למודעות מבינים שהן לא “אמת” אלא פרשנות ישנה בונים חוויות חדשות שמערערות את הסיפור הישן ויוצרות סיפור פנימי חדש. יוצרים בחירות קטנות שמחזקות ערך עצמי וחיבור אל "הפירות", היכולות, העוצמות הפנימיות. האם דימוי עצמי נמוך בילדות משפיע על החיים הבוגרים? כן – אך כאמור הוא לא גזירת גורל. דימוי עצמי נמוך בילדות עלול לבוא לידי ביטוי בבגרות דרך: פחד מחשיפה הימנעות מהזדמנויות מערכות יחסים לא שוויוניות ריצוי יתר דחיינות קושי לגבות מחיר ראוי אי הגשמת הייעוד בחירת קריירה שאינה תואמת פוטנציאל אבל חשוב להבין מה שנוצר אז בעבר, לא מחויב להישאר עכשיו. "הילד/ה הפנימי/ת", זקוק/ה להכרה, לאהבה, להכלה לא לשיפוט וביקורתיות . מהו תפקיד ההורים בעיצוב הדימוי העצמי? להורים יש השפעה עמוקה במיוחד בשנים הראשונות על הדימוי העצמי של ילדם. ילד בונה את זהותו דרך עיני הוריו. לא דרך מה שאומרים לו פעם אחת, אלא דרך המסר החוזר (במילים, בתחושות, במגע, במבטים): האם רואים אותי? האם מקבלים אותי גם כשאני טועה? האם האהבה מותנית בהישגים? האם מקשיבים לי? האם נותנים מקום לרגש שלי? משפטים יומיומיים הופכים לאמונות שורש, כגון: “למה אתה כזה רגיש ?” “אחותך מצליחה/חכמה יותר. “תתאמץ קצת יותר ותהיה בסדר/ראוי” “אני גאה בך” “מותר לטעות” “אני אוהב אותך כמו שאתה” לא השלמות וההצלחה הסובייקטיבית בונה דימוי עצמי, אלא תחושת ערך בלתי מותנה. האם קיימת השפעה של מערכת החינוך על הדימוי העצמי ? ילדים מבלים שנים ארוכות במערכת החינוך, החל מגיל ילדות בגני הילדים ועד בגרות, בתיכון. דמות הסמכות שהיא הגננת ו/או המורה, זו שמאמינה בילד יכולה לשנות מסלול חיים . מנגד, "תיוג" מוקדם (“עצלן”, “מופרע”, “לא מרוכז”, "בעל פוטנציאל לא ממומש") עלול להפוך לזהות וחיבור ישיר לדימוי ולערך העצמי. מערכת שמודדת רק ציונים והישגים, עלולה לצמצם ילדים עם כישורים אחרים שאינם בהכרח מדידים, כגון: ילדים רגשיים, יצירתיים, חברתיים, מנהיגותיים. דימוי עצמי נבנה גם דרך: תחושת מסוגלות חוויית הצלחה הכרה בכישרונות מגוונים תחושת שייכות כשילד מרגיש שרואים את הייחודיות שבו הוא גדל זקוף יותר ונחוש יותר לייצר הצלחה בזכות כישוריו. האם דימוי עצמי הוא גנטי? דימוי עצמי אינו גנטי, אבל הנטייה לחוות את העולם בצורה מסוימת, יכולה להיות מושפעת מגנטיקה ומטמפרמנט מולד, וגם מערכים ונורמות חברתיות עליהם גדלנו. כל ילד נולד עם: • רגישות שונה • מערכת עצבים ייחודית • נטייה לביטחון או זהירות • רמת תגובתיות רגשית ילד רגיש מאוד, למשל, יושפע יותר מביקורת. ילד בעל מזג מופנם עשוי לפרש שתיקה כדחייה. אבל הגנטיקה אינה מכתיבה את הדימוי העצמי, היא רק מכתיבה את הקרקע. הסביבה היא זו ש"מעבדת" ומאפשרת את הקרקע הזאת. כיצד דימוי עצמי נמוך משפיע על איכות החיים? דימוי עצמי נמוך משפיע על כל תחום בחיינו: מערכות יחסים – זוגיות או חברויות בכלל, דימוי עצמי נמוך פוגע בנו לייצר מערכות יחסים בריאות ולשמר אותן. תחושות של חוסר ערך או של פחד מדחייה או נטישה, חוסמות אותנו מלפתח אמון באחרים או לנהוג באופן אותנטי וכנה. מימוש יכולות ופוטנציאל - דימוי עצמי נמוך משפיע על היכולות שלנו ללמוד ולרכוש השכלה, החל מבית הספר בילדות ובהמשך באוניברסיטה ובעבודה. בדימוי עצמי נמוך אנחנו מפקפקים ביכולות שלנו ונוטים לדחות משימות ולהימנע מאתגרים, שיאפשרו לנו לצמוח ולהתפתח. בריאות וחוסן מנטאלי – דימוי עצמי נמוך עלול לחולל בעיות נפשיות או רגשיות כמו דיכאון, חרדה ומתח. מחשבות שליליות עלולות לפגוע ביכולת שלנו להתפתח ולהגשים את ייעודינו. בריאות גופנית ופיזית – דימוי עצמי נמוך משפיע גם על בריאותנו הגופנית. אנשים שסובלים מדימוי עצמי נמוך נוטים להפרעות אכילה - השמנת יתר או אנורקסיה, המשפיעים ישירות על החוסן הפיזי. כיצד דימוי עצמי בא לידי ביטוי בעולם הרוחני? בעולם הרוחני דימוי עצמי מתבטא בשאלות עמוקות יותר: האם אני מרגישה ראויה לשפע? האם אני מאמינה שיש לי ייעוד? ושאגשים אותו ? האם אני סומכת על הקול הפנימי שלי? האם אני חיה באותנטיות או מתוך פחד? כאשר הדימוי העצמי נמוך, אדם עלול: לחפש אישורים חיצוניים במקום חיבור פנימי לפחד להאיר את האור שלו לצמצם את עצמו כדי “לא לבלוט” דימוי עצמי גבוה אינו בהכרח אגו. הוא הסכמה להיות מי שאני, להיות מחובר לעוצמות, למיומנויות וליכולות שלי, ללא התנצלות. מה ניתן לעשות כדי לשפר דימוי עצמי? 1. לזהות את הסיפור הפנימי לשאול: מה אני אומר/ת לעצמי ברגעי כישלון? איזה משפט חוזר אצלי שנים? 2. לבדוק – של מי הקול הזה? האם זה באמת שלי? או קול שהפנמתי בילדות? 3. ליצור הוכחות חדשות פעולות קטנות של אומץ. שיחה כנה. הצבת גבול. גביית מחיר ראוי. התנסות חדשה. 4. לעבוד על אמונות השורש דרך תהליכי עומק, כלים תודעתיים, חיבור לתת־מודע. 5. להקיף את עצמנו בסביבה מחזקת אנשים שמחזירים לנו מראה מדויקת ולא ביקורתית. 6. להסכים לראות את "הפירות" להתחבר לעוצמות שבי, לתכונות, למיומנויות ולפוטנציאל. מומלץ לכתוב רשימת חוזקות. להיזכר בהצלחות. להוקיר את הדרך. כלומר, דימוי עצמי הוא לא תכונה מולדת. הוא מבנה שנבנה ויכול להיבנות מחדש. כאשר אנחנו מחזקים את הדימוי העצמי: אנחנו לא הופכים למישהו אחר. אנחנו חוזרים להיות מי שתמיד היינו – לפני ש"הסיפור הפנימי" הצטמצם והוקטן. ואולי השאלה האמיתית היא לא: “מי אני?”, אלא: “מי אני אהיה, כשאפסיק להקטין את עצמי?” ובנימה אישית: כאמא וכמאמנת מנטאלית, אני רואה כמה מאתגרת ועדינה הקרקע הזו, ל טפח להעצים ולשמור על דימוי עצמי של ילדינו. כהורים, אין לנו באמת שליטה על כל מה שיקרה וקורה לילדים שלנו, לא תמיד נוכל להגן עליהם מפני מסגרות החינוך השונות, חשיפה מוגזמת לרשתות החברתיות, התמודדות עם "מלכ/ת הכיתה" או עם אמירה פוגענית מילד/ה אלים, קנאי או בוטה, שעלולה ללוות שנים רבות. אבל יש לנו שליטה על המסר הבסיסי, אותו עלינו להעביר לילדינו במהלך חייו: “את/ה ראוי/ה.” “יש בך טוב.” “אני רואה אותך.” “מותר לך לנסות.” “אני כאן גם כשקשה.” ולפעמים, המתנה הגדולה ביותר שנוכל לתת לילדינו היא לעבוד על הדימוי העצמי שלנו, ההורים. כי ילדים לא מקשיבים למה שאנחנו אומרים - הם סופגים את מה שאנחנו משדרים. והבשורה החשובה, גם אם דימוי עצמי נפגע בילדות, הוא ניתן לריפוי בבגרות. המודעות היא תחילת הריפוי. החיבור לשורשים הוא תחילת הצמיחה. וההסכמה לראות ולהפנים את הפירות הפנימיים - היא תחילת העצמה והחוסן. ובחרתי לסיים במשפט: "תמיד תזכור שאתה אמיץ ממה שאתה מאמין, חזק ממה שאתה נראה, וחכם ממה שאתה חושב" - משפט זה הוא תזכורת לכח הפנימי שקיים בי ו/או בילדי, המעודד להאמין בעצמי, לצאת מאזור הנוחות, ולזכור שדימוי עצמי גבוה מגיע מבפנים ולא מאישורים חיצוניים. תרגיל קצר לחיזוק הדימוי העצמי מזמינה אותך “לשכתב את הסיפור” – 10 דקות של בהירות וחיבור פנימה אל עצמך. זה יכול להיות תרגיל מצויין גם למי מילדייך שצריך לשפר את הדימוי העצמי. קח/י דף ועט. הקדיש/י לעצמך כמה דקות שקטות. שלב 1 – זיהוי הסיפור הישן כתבי את המשפט שעולה לך באופן אוטומטי ברגעי קושי. לדוגמה: • “אני לא מספיק טוב/ה.” • “אני תמיד מקלקל/ת.” • “אף פעם לא רואים אותי.” • “אני לא באמת מסוגל/ת.” אל תסנני. פשוט כתבי. שלב 2 – בדיקת שורש שאל/י את עצמך: מתי הרגשתי כך לראשונה? מי או מה גרם לי להאמין בזה? האם זו עובדה מבוססת או פרשנות שלי? רק ההתבוננות כבר מתחילה לשחרר ולשנות אמונות. שלב 3 – מציאת הוכחות נגדיות כתב/י לפחות שלושה מצבים בחייך שבהם פעלת בניגוד לסיפור הזה. אם כתבת “אני לא מסוגל/ת” – מתי כן הצלחת מתי כן התמודדת? מתי כן העזת לעבור דרך הפחד? שלב 4 – ניסוח סיפור חדש עכשיו כתב/י משפט מחזק, אמיתי ומאוזן. לא סיסמה ריקה אלא אמירה שמרגישה אפשרית. לדוגמה: “אני לומד/ת להתחזק ולהאמין בעצמי.” “יש בי יכולות שאני עדיין מפתח/ת.” “אני ראוי/ה להזדמנויות.” “אני צומח/ת בכל שלב בחיי.” חזר/י עליו במשך שבוע – במיוחד ברגעי ספק. שאלה לסיום: אם היית מאמינ/ה לחלוטין בערך שלך- איזו בחירה אחת היית עושה כבר עכשיו? לפעמים, הצעד הראשון לשינוי דימוי עצמי הוא פשוט להסכים לראות את עצמך בעיניים חדשות. זכרו, דימוי עצמי אינו משהו שצריך “לתקן”, הוא משהו שצריך להזין. וכשכל החיבורים עובדים יחד – הדימוי העצמי מפסיק להיות שאלה והופך להיות נוכחות. בברכה סיגלי ריכלין מחברת בין תודעה, זהות ועשייה

תהליך חמשת החיבורים מי מאיתנו לא חש בשלב כזה או אחר בחייו סוג של עצירה ? מחסום? תקיעות ? התקיעות יכולה להיות תקיעות מנטלית ריגשית, מחשבתית, יצירתית או קשורה בהתפתחות העסקית או האישית, במערכות יחסים, זוגיות, משפחה, חברויות ועוד. בעולם העסקי המודרני, תקיעות אינה מתבטאת רק בירידה בביצועים. היא מופיעה כקושי בקבלת החלטות, שחיקה ניהולית, חוסר מיקוד אסטרטגי, ירידה במוטיבציה ובאנרגיה או פער מתמשך בין פוטנציאל לתוצאות בפועל. תקיעות היא אינה "תקלה" בלתי הפיכה – היא לרוב סימן. סימן לכך שמשהו מבקש חיבור מחודש. לעיתים זה חיבור לעצמנו, לעיתים למהות שלנו, ולעיתים לקול פנימי, לחלום שכבר מזמן מחכה שנקשיב לו. מתוך ניסיון אישי רב שנים בעולם העסקי הניהולי והיזמי, ומתוך עבודה והכרות עם אנשים, מנהלים, יזמים וצוותים, פיתחתי את מודל חמשת החיבורים – תהליך עומק אינטגרטיבי, המשלב תודעה, זהות ויישום, ומאפשר יצירת תנועה מחודשת, בהירות והובלה מתוך חיבור פנימי ואסטרטגי כאחד. תהליך ״חמשת החיבורים״ מאפשר התבוננות רחבה ועמוקה על החיים, זיהוי מקורות התקיעות ויצירת תנועה בעשייה, קבלת החלטות וצמיחה עסקית ואישית, באופן מדויק, מחובר ובעל משמעות. המודל נשען על דימוי של צמיחת עץ: מערכת חיה ונושמת, שבה כל חלק משפיע על התפקוד הכולל – בדיוק כפי שקורה באדם, ובארגון. החיבור הראשון – חיבור אל הייעוד (הזרע): הייעוד הוא המצפן הפנימי שלנו. ייעוד מהמילה יעד/מטרה – המטרה שלשמה הגענו אל העולם. מציאת המשמעות הקיומית, לחיבור ולערך שאנחנו מביאים לעולם, דרך העשייה, המקצוע, הנתינה, מערכות היחסים והבחירות שלנו. הייעוד מסמל את "הצבע" האותנטי המאפשר לחיות חיים מלאים, מאוזנים ובעלי משמעות. לרוב יש לנו יותר מיעד אחד בחיים (וזה לא קשור רק למקום העבודה והפרנסה). החיים הם מסע של התפתחות מתמדת של גילוי עצמי, והייעוד לא נמדד במה אני עושה, אלא איך אני מרגיש כשאני עושה את זה. וזהו המקום שבו אנו שואלים לא "מה מצפים ממני", אלא "מה מבקש להתממש דרכי". כאשר אדם מנותק מהייעוד שלו, הוא עלול לחוות: חוסר סיפוק גם כאשר “הכול בסדר” כלפי חוץ. בלבול, שחיקה ותחושת ריקנות וחוסר בהירות. קושי בקבלת החלטות. אנרגיה ירודה חוסר משמעות תחושת חוסר גדילה וצמיחה אישית החיבור אל הייעוד מחזיר תחושת משמעות, כיוון ודיוק. בתהליך זה אנו מבררים: מה מניע אותי באמת? היכן אני מרגיש חיות, זרימה, אנרגיה והתרחבות? מה הערך הייחודי שאני מביא לעולם? לייעוד קיימים גם היבטים רוחניים, עוקפי תודעה, לא רק בהיבט האישי אלא גם הזוגי והמשפחתי. על פי התפיסה הרוחנית, האדם מגיע לעולם עם תכונות פוטנציאל וייעוד שנמצאים בתת-המודע שלו כבר מרגע הולדתו. ועל האדם יהיה להגשים את ייעודו ע"פ עיתויים קבועים ומוגדרים מראש. כל אדם יוצא אל ייעודו בגיל שונה (גיל יציאה לייעוד משתנה מאדם לאדם ונע בין גיל 18-27), ומגיל היציאה לייעוד, עליו לממש את ייעודו, תוך ארבעה מחזורי חיים (כל מחזור הוא בן 9 שנים, כלומר סה"כ 36 שנים). במחזור החיים השלישי מחזור "היתד", שמוכר גם כ"גיל הבינה", על האדם לייצר איזון גם עם מצבי גורלו שלו וגם עם בן/ת הזוג שעמו/ה בחר להקים את "המפעל" המשותף, קרי ילדיו ומשפחתו. בשלב זה של החיים, במידה והאדם לא הגשים את ייעודו, יתעורר בו רצון או צורך לעשות שינויים בחייו ,על מנת להתאים עצמו למצבי גורלו ואל ייעודו (בהיבט של תת-המודע - בעיסוק ובקריירה, בזוגיות/במשפחה, במקום המגורים , בצורך להתנדב ולתרום מכישוריו ועוד), זו הסיבה ששלב זה מכונה גם "משבר אמצע החיים", או "משבר גיל ה-40 /50 " או "גיל הבינה". לכן רבים בוחרים לעשות שינוי דווקא באזור גילאי 40-50, ולהתחבר "פנימה" אל הכמיהה והתשוקה שמנהלת אותם. זהו חיבור שמזכיר לנו מי אנחנו באמת, מעבר לתפקידים, הגדרת טייטל, ציפיות ו"מסכות". ייעוד בהקשר העסקי - חיבור למשמעות ולכיוון האסטרטגי: ייעוד אינו מושג רוחני בלבד. בעולם העסקי הוא מתבטא בהגדרת "מי אני " ו"מיהו הארגון" מהי המהות? המטרה? והערך ? כאשר מנהל או יזם מנותק מהייעוד שלו, נוצרות תופעות כמו: עשייה אינטנסיבית ללא תחושת משמעות קושי בהתמדה לאורך זמן קבלת החלטות שמבוססת על לחץ חיצוני ולא על דיוק פנימי ירידה באנרגיות בחיוניות ובהשפעה. פגיעה ברווחיות, בתוצאות ובעמידה ביעדים בתהליך החיבור אל הייעוד, בוחנים בין השאר: v מה מניע אותי כמוביל/ה v איזה ערך ייחודי אני מביא/ה לארגון או לשוק v כיצד הייעוד האישי מתחבר לייעוד הארגוני חיבור זה מחזק מנהיגות, מיקוד ויכולת להוביל תהליכים לאורך זמן מתוך מחויבות ולא רק מתוך הישרדות. גם בכל ארגון ויישות עסקית חשוב להגדיר את הייעוד. הייעוד הינו התכלית הפורמלית לקיומו של הארגון ו/או של כל יחידה ארגונית תפעולית בתוכו. הייעוד בעולם העסקי עונה על שאלות דומות: מה אנחנו עושים ? לאיזו מטרה ? מה חלקו ותרומתו של הארגון בענף ? בחברה ? בשוק העסקי ? ייעוד שמוגדר כהלכה צריך להבליט את היתרון היחסי של העובדים, ביישום של האסטרטגיה של הארגון . הגדרה שכזו תסייע להגדיר ממשקים ותהליכים שמערבים יחידות ארגוניות שונות. ובהמשך לסייע בקבלת החלטות הקשורות לחלוקת אחריות ויעדים בין היחידות/המחלקות השונות בארגון. הייעוד מסייע למקד את העשייה של המנהל באותם פעילויות שעולות בקנה אחד עם ההגדרה, ומאפשרות להתמקד באסטרטגיה הניהולית ובתהליכים הפנימיים. הגדרת הייעוד הארגוני משפיעה כאמור, באופן ישיר גם על העובדים. הוא עוזר להם להתחבר למטרה שלשמה הם בחרו להיות חלק מהארגון הזה שבו הם מוצאים את עבודתם ומקום פרנסתם. זהו חיבור שמסייע ליצירת גיבוש פנימי ו"גאוות יחידה". החיבור השני – חיבור אל השורשים השורשים הם סיפור חיינו המוקדם. הם כוללים את הבית שגדלנו בו, הדמויות המשמעותיות, החוויות המכוננות – ובעיקר את אמונות השורש שנוצרו שם. אמונות כמו: · “צריך להתאמץ כדי להצליח” · “לא רואים אותי” · “אסור לטעות” · "מוטב לעבוד במקום מסודר עם תנאים ומשכורת מאשר להיות עצמאי" ועוד... הופכות עם השנים לאמונות מגבילות. "האדם הוא תבנית נוף הולדתו ", והאמונות עליהן גדלנו וחונכנו, לרוב הן אלו שמנהלות אותנו לעיתים באופן אוטומטי ויוצרות תקיעות בחיינו ובבחירות שלנו. בחיבור אל השורשים איננו נשארים בעבר אלא משחררים אותו ואת השליטה שלו בהווה. אנו לומדים לזהות מה שייך לנו ומה כבר לא, מה שייך לשושלת שלנו ולכל מי שגידל וחינך אותנו, מה מקדם ומה עוצר, מהן האמונות המגבילות - ופועלים להמרת האמונות האלו באמונה ובתודעה אופטימית מכילה ומאפשרת. זהו חיבור של ריפוי, חמלה ואמונה סובייקטיבית פנימית . בהקשר העסקי: זיהוי דפוסים ואמונות שמנהלות קבלת החלטות השורשים מייצגים את מערכת האמונות וההתנסויות המוקדמות שמעצבות את סגנון הניהול, קבלת ההחלטות והיחסים המקצועיים. דוגמאות לאמונות שורש נפוצות בעולם העסקי: · “רק שליטה מלאה מבטיחה הצלחה” · “אסור להראות חולשה” · “טעויות עולות ביוקר” · "חשוב לשמור על ההיררכיה הארגונית להשגת תוצאות חיוביות" אמונות אלו יוצרות לעיתים: קושי בהאצלת סמכויות עומס רגשי ושחיקה נתק מהעובדים, חוסר שביעות רצון ותחלופה שימור דפוסים ישנים חוסר התקדמות ותקיעות בעולם הישן החיבור אל השורשים מאפשר לזהות אילו דפוסים משרתים הצלחה, ואילו יוצרים תקיעות. זהו שלב קריטי ביצירת ניהול מודע, גמיש ובשל יותר. החיבור השלישי – חיבור אל הפירות ה"פירות" הם התוצאה הטבעית של העץ והצמיחה – והם כבר קיימים. זהו החיבור לעוצמות, למיומנויות, לתכונות וליכולות שאיתן הגענו לעולם, אך לעיתים הוקטנו, הושתקו או נשכחו לאורך הדרך. האדם כאמור, מגיע לעולם עם התכונות המיומנויות והייעוד הטבועים בו כבר מרגע הולדתו בתת-המודע. רק במהלך החיים, האדם עלול להתנתק מהאמונה בעצמו ובעוצמות שבו, ולא להיות מחובר לפוטנציאל וליכולות הגלומים בו להגשים את ייעודו, דבר שיביא לתקיעות בחייו. בתהליך החיבור אל הפירות אנו: מזהים את הכישרונות הטבעיים שקיימים בנו לומדים לראות את הערך העצמי שלנו ואת "אזור הגאונות" מחזקים תחושת מסוגלות וביטחון מתחברים ל"כוחות" אך גם ל"חולשות" ולטריגרים הפנימיים שעוצרים אותנו. לומדים להוקיר ולהודות על "היש" שהוא "השי" של חיינו. זהו חיבור שמחליף ביקורת פנימית בהכרה, ומאפשר לפעול מתוך עוצמה ולא מתוך מאמץ, מתוך אמונה ולא מתוך כורח, מתוך הישגים ויכולות ולא מתוך הישרדות. הפירות מייצגים כאמור את המשאבים הקיימים באדם : כישורים, יכולות, ניסיון, אינטליגנציה רגשית ומיומנויות ניהוליות. בעולם העסקי, תקיעות נובעת לא פעם מחוסר הכרה בעוצמות של המנהל או של הארגון עצמו: מנהלים שפועלים מתוך ביקורת עצמית ושיפוטיות. צוותים שלא מנוצלים בהתאם לחוזקותיהם. יזמים שמנסים “להיות מישהו אחר” ומנותקים מהאותנטיות ומהערך הייחודי שלהם. ארגון שלא מחובר לעוצמות, ליתרונות היחסיים, לחוזקות וגם להזדמנויות. בחיבור אל הפירות אנו : • מזהים חוזקות ליבה • מחדדים יתרונות יחסיים • מפתחים ביטחון ניהולי ועסקי זהו תהליך שמוביל לא רק לשיפור ביצועים – אלא ליצירת הובלה מחוברת, מדויקת ובעלת משמעות של המנהל ו/או הארגון, בעולם עסקי משתנה ודינמי. התוצאה היא פעולה אפקטיבית יותר, מיקוד ויכולת לייצר תוצאות מתוך דיוק ולא מתוך מאמץ יתר. החיבור הרביעי – חיבור אל הענפים "הענפים" צומחים ופונים החוצה – אל העתיד, אל ההתפתחות ואל עבר השליחות. זהו החיבור אל ה״אני העתידי״: מי שאני שואף להיות, ההשפעה שאני מבקש ליצור, הדרך שבה אני מבטא את עצמי בעולם. מהי השליחות שלי לעולם ? וכיצד הסביבה והיקום יהנו וייתרמו בזכות הענפים שלי ? בחיבור זה אנו: · מתחברים ל "אני העתידי" באמצעות ה"מודלינג" – הדמות שאני שואף להיות, זו שהשיגה את מטרותיה ושאיפותיה בזכות המיומנויות, הכישורים והיכולות שטמונים בה. זו שמחוברת לייעוד ולשפע. · מחברים בין "השליחות" לבין עשייה. · מפתחים אחריות ותנועה מודעת קדימה, יוצרים פריצת דרך באמצעות האסטרטגיה הנכונה, ה"סיפור הפנימי", והתודעה. הענפים מלמדים אותנו שהצמיחה היא תהליך מתמשך - הצמיחה, הגדילה והשינוי הם תוצאה של אמונה, אופטימיות, מחשבה שיוצרת מציאות . בהקשר העסקי: צמיחה והובלה קדימה הענפים מייצגים את הכיוון העתידי של הארגון: אסטרטגיה, התפתחות, חדשנות והובלה. זהו החיבור אל: • ה״אני/המנהל המקצועי העתידי״ • החזון הארגוני • ההשפעה הרצויה בשוק בחיבור זה אנו: מגדירים יעדים ברורים וברי-יישום חיבור אל הערך שהארגון מביא לעולם/ללקוחות. מחברים בין זהות אישית לאסטרטגיה עסקית יוצרים תנועה עקבית ולא תגובתית הענפים מאפשרים לארגון ולמוביליו לגדול מבלי לאבד יציבות פנימית תוך שמירה על איזון ועל החוסן הפנימי. החיבור החמישי – חיבור אל הצמרת החיבור החמישי נוצר כאשר ארבעת החיבורים הראשונים נמצאים בדיאלוג חי ובסינרגיה. זהו החיבור לחזון ולחלום לשפע וליצירת מציאות. הצמרת היא החלק הגבוה ביותר בעץ, הכיוון אליו הוא שואף - המפגש בין העץ לשמיים, וכך בדיוק הוא החיבור לחלום ולחזון, החיבור בין מי שאני כיום לבין מי שנועדתי להיות. בחיבור זה אנו מפתחים: גמישות מחשבתית  יכולת בחירה מחודשת חיבור בין מחשבה, רגש ופעולה חיבור אל העתיד שאליו שואפים זהו המקום שבו החלום הופך מחזון מופשט לתנועה ממשית בחיים. כאן נולדת היכולת להפוך מחשבה למציאות, ולייצר שינוי שמחזיק לאורך זמן. בהקשר העסקי: תודעת שפע, גמישות מחשבתית ויצירת מציאות החיבור החמישי הוא אינטגרטיבי. כאשר יש חיבור לייעוד, מודעות לשורשים, מינוף הפירות ובהירות בענפים – נפתחת היכולת לייצר שינוי אמיתי. בעולם העסקי זה מתבטא ב: גמישות מחשבתית בניהול משברים יצירת פתרונות חדשניים מעבר מחשיבה מגיבה לחשיבה יוזמת זהו החיבור שמאפשר להפוך חזון לתוצאה, רעיון למציאות וחשיבה אסטרטגית לצמיחה בת-קיימא. לסיכום, תהליך חמשת החיבורים, מאפשר ליצור חיים מחוברים. להיות מחוברים לעצמנו, לשורשים ולערכים שלנו, לעוצמות ולמיומנויות שבנו, לשליחות ולחזון . זהו תהליך שמאפשר שחרור מתקיעות, חיזוק החוסן הפנימי ופתיחות וזימון השפע – שפע של משמעות, בהירות, חיבור והגשמה. בברכה סיגלי ריכלין - אבחון הכוונה ומשמעות