משמעות הצבעים בחיינו

דימוי עצמי – כל מה שרצית לדעת על הסיפור שאני מספר לעצמי, על מי שאני " על-ידי הרחבת הדימוי העצמי שלך, אתה מרחיב את גבולות הכישורים והמסוגלויות שלך", משפט שנאמר ע"י מקסוול מאלטס , רופא מנתח פלסטי אמריקאי, שהפך לאחד מחלוצי תחום ההתפתחות האישית והפסיכולוגיה של הדימוי העצמי. מאלטס הבחין בתופעה מעניינת אצל מטופליו: אנשים שעברו ניתוח פלסטי מוצלח לפעמים שינו מיד את הביטחון העצמי וההתנהגות שלהם. אך אצל אחרים, למרות השינוי החיצוני - התחושה הפנימית לא השתנתה כלל. זה הוביל את מאלטס למסקנה שהבעיה האמיתית היא לא תמיד במראה החיצוני, אלא בדימוי העצמי הפנימי. מה זה דימוי עצמי? דימוי עצמי הוא התמונה הפנימית שיש לאדם על עצמו. לא מי שאני “באמת”, אלא מי שאני חושב/ת שאני. זו מערכת אמונות שקטה שפועלת דרך תת-המודע, ונותנת מענה על שאלות כגון: כמה אני ראוי/ה? כמה אני מסוגל/ת? כמה אני אהוב/ה? האם מותר לי להצליח? האם אני מספיק (איפיון/תכונה/תאור)? דימוי עצמי לא בהכרח קשור ליכולות האמיתיות. אפשר להיות עתיר כשרונות, חכם ומצליח – ועדיין להרגיש “לא מספיק”. דימוי עצמי הוא הסיפור הפנימי שמנהל את רמת הביטחון, הבחירות, מערכות היחסים והעשייה שלנו בעולם, ומשפיע ישירות על הבחירות שלנו ועל הדרך בה אנו חיים את חיינו. כיצד ומתי דימוי עצמי נוצר? הדימוי העצמי מתחיל להיווצר כבר בילדות המוקדמת. דרך : המסרים שקיבלנו מההורים והסביבה תגובות להצלחות ולכישלונות השוואות לאחים או לחברים חוויות של דחייה או קבלה תחושת שייכות או חוסר שייכות י לד לא מפרש מציאות – הוא מפנים אותה. אם קיבל ביקורת מתמשכת, הוא עלול להפנים: “אני לא מספיק טוב”. אם קיבל אהבה מותנית, הוא עלול ללמוד: “אני אהוב רק כשאני מצליח בלימודים/ בעסקים/ בכסף....”. כך נבנות אמונות שורש – שממשיכות ללוות אותנו גם בבגרות. האם ניתן לשנות דימוי עצמי במהלך החיים? חד משמעית – כן. דימוי עצמי אינו זהות קבועה. הוא דפוס מחשבתי-רגשי שנוצר ומושפע ע"י גורמים חיצוניים במהלך חיינו, ולכן גם ניתן לעיצוב מחדש. אין לכך קשר לגיל, יש קשר למודעות וזהות. שינוי קורה כאשר: מעלים אמונות שורש למודעות מבינים שהן לא “אמת” אלא פרשנות ישנה בונים חוויות חדשות שמערערות את הסיפור הישן ויוצרות סיפור פנימי חדש. יוצרים בחירות קטנות שמחזקות ערך עצמי וחיבור אל "הפירות", היכולות, העוצמות הפנימיות. האם דימוי עצמי נמוך בילדות משפיע על החיים הבוגרים? כן – אך כאמור הוא לא גזירת גורל. דימוי עצמי נמוך בילדות עלול לבוא לידי ביטוי בבגרות דרך: פחד מחשיפה הימנעות מהזדמנויות מערכות יחסים לא שוויוניות ריצוי יתר דחיינות קושי לגבות מחיר ראוי אי הגשמת הייעוד בחירת קריירה שאינה תואמת פוטנציאל אבל חשוב להבין מה שנוצר אז בעבר, לא מחויב להישאר עכשיו. "הילד/ה הפנימי/ת", זקוק/ה להכרה, לאהבה, להכלה לא לשיפוט וביקורתיות . מהו תפקיד ההורים בעיצוב הדימוי העצמי? להורים יש השפעה עמוקה במיוחד בשנים הראשונות על הדימוי העצמי של ילדם. ילד בונה את זהותו דרך עיני הוריו. לא דרך מה שאומרים לו פעם אחת, אלא דרך המסר החוזר (במילים, בתחושות, במגע, במבטים): האם רואים אותי? האם מקבלים אותי גם כשאני טועה? האם האהבה מותנית בהישגים? האם מקשיבים לי? האם נותנים מקום לרגש שלי? משפטים יומיומיים הופכים לאמונות שורש, כגון: “למה אתה כזה רגיש ?” “אחותך מצליחה/חכמה יותר. “תתאמץ קצת יותר ותהיה בסדר/ראוי” “אני גאה בך” “מותר לטעות” “אני אוהב אותך כמו שאתה” לא השלמות וההצלחה הסובייקטיבית בונה דימוי עצמי, אלא תחושת ערך בלתי מותנה. האם קיימת השפעה של מערכת החינוך על הדימוי העצמי ? ילדים מבלים שנים ארוכות במערכת החינוך, החל מגיל ילדות בגני הילדים ועד בגרות, בתיכון. דמות הסמכות שהיא הגננת ו/או המורה, זו שמאמינה בילד יכולה לשנות מסלול חיים . מנגד, "תיוג" מוקדם (“עצלן”, “מופרע”, “לא מרוכז”, "בעל פוטנציאל לא ממומש") עלול להפוך לזהות וחיבור ישיר לדימוי ולערך העצמי. מערכת שמודדת רק ציונים והישגים, עלולה לצמצם ילדים עם כישורים אחרים שאינם בהכרח מדידים, כגון: ילדים רגשיים, יצירתיים, חברתיים, מנהיגותיים. דימוי עצמי נבנה גם דרך: תחושת מסוגלות חוויית הצלחה הכרה בכישרונות מגוונים תחושת שייכות כשילד מרגיש שרואים את הייחודיות שבו הוא גדל זקוף יותר ונחוש יותר לייצר הצלחה בזכות כישוריו. האם דימוי עצמי הוא גנטי? דימוי עצמי אינו גנטי, אבל הנטייה לחוות את העולם בצורה מסוימת, יכולה להיות מושפעת מגנטיקה ומטמפרמנט מולד, וגם מערכים ונורמות חברתיות עליהם גדלנו. כל ילד נולד עם: • רגישות שונה • מערכת עצבים ייחודית • נטייה לביטחון או זהירות • רמת תגובתיות רגשית ילד רגיש מאוד, למשל, יושפע יותר מביקורת. ילד בעל מזג מופנם עשוי לפרש שתיקה כדחייה. אבל הגנטיקה אינה מכתיבה את הדימוי העצמי, היא רק מכתיבה את הקרקע. הסביבה היא זו ש"מעבדת" ומאפשרת את הקרקע הזאת. כיצד דימוי עצמי נמוך משפיע על איכות החיים? דימוי עצמי נמוך משפיע על כל תחום בחיינו: מערכות יחסים – זוגיות או חברויות בכלל, דימוי עצמי נמוך פוגע בנו לייצר מערכות יחסים בריאות ולשמר אותן. תחושות של חוסר ערך או של פחד מדחייה או נטישה, חוסמות אותנו מלפתח אמון באחרים או לנהוג באופן אותנטי וכנה. מימוש יכולות ופוטנציאל - דימוי עצמי נמוך משפיע על היכולות שלנו ללמוד ולרכוש השכלה, החל מבית הספר בילדות ובהמשך באוניברסיטה ובעבודה. בדימוי עצמי נמוך אנחנו מפקפקים ביכולות שלנו ונוטים לדחות משימות ולהימנע מאתגרים, שיאפשרו לנו לצמוח ולהתפתח. בריאות וחוסן מנטאלי – דימוי עצמי נמוך עלול לחולל בעיות נפשיות או רגשיות כמו דיכאון, חרדה ומתח. מחשבות שליליות עלולות לפגוע ביכולת שלנו להתפתח ולהגשים את ייעודינו. בריאות גופנית ופיזית – דימוי עצמי נמוך משפיע גם על בריאותנו הגופנית. אנשים שסובלים מדימוי עצמי נמוך נוטים להפרעות אכילה - השמנת יתר או אנורקסיה, המשפיעים ישירות על החוסן הפיזי. כיצד דימוי עצמי בא לידי ביטוי בעולם הרוחני? בעולם הרוחני דימוי עצמי מתבטא בשאלות עמוקות יותר: האם אני מרגישה ראויה לשפע? האם אני מאמינה שיש לי ייעוד? ושאגשים אותו ? האם אני סומכת על הקול הפנימי שלי? האם אני חיה באותנטיות או מתוך פחד? כאשר הדימוי העצמי נמוך, אדם עלול: לחפש אישורים חיצוניים במקום חיבור פנימי לפחד להאיר את האור שלו לצמצם את עצמו כדי “לא לבלוט” דימוי עצמי גבוה אינו בהכרח אגו. הוא הסכמה להיות מי שאני, להיות מחובר לעוצמות, למיומנויות וליכולות שלי, ללא התנצלות. מה ניתן לעשות כדי לשפר דימוי עצמי? 1. לזהות את הסיפור הפנימי לשאול: מה אני אומר/ת לעצמי ברגעי כישלון? איזה משפט חוזר אצלי שנים? 2. לבדוק – של מי הקול הזה? האם זה באמת שלי? או קול שהפנמתי בילדות? 3. ליצור הוכחות חדשות פעולות קטנות של אומץ. שיחה כנה. הצבת גבול. גביית מחיר ראוי. התנסות חדשה. 4. לעבוד על אמונות השורש דרך תהליכי עומק, כלים תודעתיים, חיבור לתת־מודע. 5. להקיף את עצמנו בסביבה מחזקת אנשים שמחזירים לנו מראה מדויקת ולא ביקורתית. 6. להסכים לראות את "הפירות" להתחבר לעוצמות שבי, לתכונות, למיומנויות ולפוטנציאל. מומלץ לכתוב רשימת חוזקות. להיזכר בהצלחות. להוקיר את הדרך. כלומר, דימוי עצמי הוא לא תכונה מולדת. הוא מבנה שנבנה ויכול להיבנות מחדש. כאשר אנחנו מחזקים את הדימוי העצמי: אנחנו לא הופכים למישהו אחר. אנחנו חוזרים להיות מי שתמיד היינו – לפני ש"הסיפור הפנימי" הצטמצם והוקטן. ואולי השאלה האמיתית היא לא: “מי אני?”, אלא: “מי אני אהיה, כשאפסיק להקטין את עצמי?” ובנימה אישית: כאמא וכמאמנת מנטאלית, אני רואה כמה מאתגרת ועדינה הקרקע הזו, ל טפח להעצים ולשמור על דימוי עצמי של ילדינו. כהורים, אין לנו באמת שליטה על כל מה שיקרה וקורה לילדים שלנו, לא תמיד נוכל להגן עליהם מפני מסגרות החינוך השונות, חשיפה מוגזמת לרשתות החברתיות, התמודדות עם "מלכ/ת הכיתה" או עם אמירה פוגענית מילד/ה אלים, קנאי או בוטה, שעלולה ללוות שנים רבות. אבל יש לנו שליטה על המסר הבסיסי, אותו עלינו להעביר לילדינו במהלך חייו: “את/ה ראוי/ה.” “יש בך טוב.” “אני רואה אותך.” “מותר לך לנסות.” “אני כאן גם כשקשה.” ולפעמים, המתנה הגדולה ביותר שנוכל לתת לילדינו היא לעבוד על הדימוי העצמי שלנו, ההורים. כי ילדים לא מקשיבים למה שאנחנו אומרים - הם סופגים את מה שאנחנו משדרים. והבשורה החשובה, גם אם דימוי עצמי נפגע בילדות, הוא ניתן לריפוי בבגרות. המודעות היא תחילת הריפוי. החיבור לשורשים הוא תחילת הצמיחה. וההסכמה לראות ולהפנים את הפירות הפנימיים - היא תחילת העצמה והחוסן. ובחרתי לסיים במשפט: "תמיד תזכור שאתה אמיץ ממה שאתה מאמין, חזק ממה שאתה נראה, וחכם ממה שאתה חושב" - משפט זה הוא תזכורת לכח הפנימי שקיים בי ו/או בילדי, המעודד להאמין בעצמי, לצאת מאזור הנוחות, ולזכור שדימוי עצמי גבוה מגיע מבפנים ולא מאישורים חיצוניים. תרגיל קצר לחיזוק הדימוי העצמי מזמינה אותך “לשכתב את הסיפור” – 10 דקות של בהירות וחיבור פנימה אל עצמך. זה יכול להיות תרגיל מצויין גם למי מילדייך שצריך לשפר את הדימוי העצמי. קח/י דף ועט. הקדיש/י לעצמך כמה דקות שקטות. שלב 1 – זיהוי הסיפור הישן כתבי את המשפט שעולה לך באופן אוטומטי ברגעי קושי. לדוגמה: • “אני לא מספיק טוב/ה.” • “אני תמיד מקלקל/ת.” • “אף פעם לא רואים אותי.” • “אני לא באמת מסוגל/ת.” אל תסנני. פשוט כתבי. שלב 2 – בדיקת שורש שאל/י את עצמך: מתי הרגשתי כך לראשונה? מי או מה גרם לי להאמין בזה? האם זו עובדה מבוססת או פרשנות שלי? רק ההתבוננות כבר מתחילה לשחרר ולשנות אמונות. שלב 3 – מציאת הוכחות נגדיות כתב/י לפחות שלושה מצבים בחייך שבהם פעלת בניגוד לסיפור הזה. אם כתבת “אני לא מסוגל/ת” – מתי כן הצלחת מתי כן התמודדת? מתי כן העזת לעבור דרך הפחד? שלב 4 – ניסוח סיפור חדש עכשיו כתב/י משפט מחזק, אמיתי ומאוזן. לא סיסמה ריקה אלא אמירה שמרגישה אפשרית. לדוגמה: “אני לומד/ת להתחזק ולהאמין בעצמי.” “יש בי יכולות שאני עדיין מפתח/ת.” “אני ראוי/ה להזדמנויות.” “אני צומח/ת בכל שלב בחיי.” חזר/י עליו במשך שבוע – במיוחד ברגעי ספק. שאלה לסיום: אם היית מאמינ/ה לחלוטין בערך שלך- איזו בחירה אחת היית עושה כבר עכשיו? לפעמים, הצעד הראשון לשינוי דימוי עצמי הוא פשוט להסכים לראות את עצמך בעיניים חדשות. זכרו, דימוי עצמי אינו משהו שצריך “לתקן”, הוא משהו שצריך להזין. וכשכל החיבורים עובדים יחד – הדימוי העצמי מפסיק להיות שאלה והופך להיות נוכחות. בברכה סיגלי ריכלין מחברת בין תודעה, זהות ועשייה