משמעות הצבעים בחיינו

תהליך חמשת החיבורים מי מאיתנו לא חש בשלב כזה או אחר בחייו סוג של עצירה ? מחסום? תקיעות ? התקיעות יכולה להיות תקיעות מנטלית ריגשית, מחשבתית, יצירתית או קשורה בהתפתחות העסקית או האישית, במערכות יחסים, זוגיות, משפחה, חברויות ועוד. בעולם העסקי המודרני, תקיעות אינה מתבטאת רק בירידה בביצועים. היא מופיעה כקושי בקבלת החלטות, שחיקה ניהולית, חוסר מיקוד אסטרטגי, ירידה במוטיבציה ובאנרגיה או פער מתמשך בין פוטנציאל לתוצאות בפועל. תקיעות היא אינה "תקלה" בלתי הפיכה – היא לרוב סימן. סימן לכך שמשהו מבקש חיבור מחודש. לעיתים זה חיבור לעצמנו, לעיתים למהות שלנו, ולעיתים לקול פנימי, לחלום שכבר מזמן מחכה שנקשיב לו. מתוך ניסיון אישי רב שנים בעולם העסקי הניהולי והיזמי, ומתוך עבודה והכרות עם אנשים, מנהלים, יזמים וצוותים, פיתחתי את מודל חמשת החיבורים – תהליך עומק אינטגרטיבי, המשלב תודעה, זהות ויישום, ומאפשר יצירת תנועה מחודשת, בהירות והובלה מתוך חיבור פנימי ואסטרטגי כאחד. תהליך ״חמשת החיבורים״ מאפשר התבוננות רחבה ועמוקה על החיים, זיהוי מקורות התקיעות ויצירת תנועה בעשייה, קבלת החלטות וצמיחה עסקית ואישית, באופן מדויק, מחובר ובעל משמעות. המודל נשען על דימוי של צמיחת עץ: מערכת חיה ונושמת, שבה כל חלק משפיע על התפקוד הכולל – בדיוק כפי שקורה באדם, ובארגון. החיבור הראשון – חיבור אל הייעוד (הזרע): הייעוד הוא המצפן הפנימי שלנו. ייעוד מהמילה יעד/מטרה – המטרה שלשמה הגענו אל העולם. מציאת המשמעות הקיומית, לחיבור ולערך שאנחנו מביאים לעולם, דרך העשייה, המקצוע, הנתינה, מערכות היחסים והבחירות שלנו. הייעוד מסמל את "הצבע" האותנטי המאפשר לחיות חיים מלאים, מאוזנים ובעלי משמעות. לרוב יש לנו יותר מיעד אחד בחיים (וזה לא קשור רק למקום העבודה והפרנסה). החיים הם מסע של התפתחות מתמדת של גילוי עצמי, והייעוד לא נמדד במה אני עושה, אלא איך אני מרגיש כשאני עושה את זה. וזהו המקום שבו אנו שואלים לא "מה מצפים ממני", אלא "מה מבקש להתממש דרכי". כאשר אדם מנותק מהייעוד שלו, הוא עלול לחוות: חוסר סיפוק גם כאשר “הכול בסדר” כלפי חוץ. בלבול, שחיקה ותחושת ריקנות וחוסר בהירות. קושי בקבלת החלטות. אנרגיה ירודה חוסר משמעות תחושת חוסר גדילה וצמיחה אישית החיבור אל הייעוד מחזיר תחושת משמעות, כיוון ודיוק. בתהליך זה אנו מבררים: מה מניע אותי באמת? היכן אני מרגיש חיות, זרימה, אנרגיה והתרחבות? מה הערך הייחודי שאני מביא לעולם? לייעוד קיימים גם היבטים רוחניים, עוקפי תודעה, לא רק בהיבט האישי אלא גם הזוגי והמשפחתי. על פי התפיסה הרוחנית, האדם מגיע לעולם עם תכונות פוטנציאל וייעוד שנמצאים בתת-המודע שלו כבר מרגע הולדתו. ועל האדם יהיה להגשים את ייעודו ע"פ עיתויים קבועים ומוגדרים מראש. כל אדם יוצא אל ייעודו בגיל שונה (גיל יציאה לייעוד משתנה מאדם לאדם ונע בין גיל 18-27), ומגיל היציאה לייעוד, עליו לממש את ייעודו, תוך ארבעה מחזורי חיים (כל מחזור הוא בן 9 שנים, כלומר סה"כ 36 שנים). במחזור החיים השלישי מחזור "היתד", שמוכר גם כ"גיל הבינה", על האדם לייצר איזון גם עם מצבי גורלו שלו וגם עם בן/ת הזוג שעמו/ה בחר להקים את "המפעל" המשותף, קרי ילדיו ומשפחתו. בשלב זה של החיים, במידה והאדם לא הגשים את ייעודו, יתעורר בו רצון או צורך לעשות שינויים בחייו ,על מנת להתאים עצמו למצבי גורלו ואל ייעודו (בהיבט של תת-המודע - בעיסוק ובקריירה, בזוגיות/במשפחה, במקום המגורים , בצורך להתנדב ולתרום מכישוריו ועוד), זו הסיבה ששלב זה מכונה גם "משבר אמצע החיים", או "משבר גיל ה-40 /50 " או "גיל הבינה". לכן רבים בוחרים לעשות שינוי דווקא באזור גילאי 40-50, ולהתחבר "פנימה" אל הכמיהה והתשוקה שמנהלת אותם. זהו חיבור שמזכיר לנו מי אנחנו באמת, מעבר לתפקידים, הגדרת טייטל, ציפיות ו"מסכות". ייעוד בהקשר העסקי - חיבור למשמעות ולכיוון האסטרטגי: ייעוד אינו מושג רוחני בלבד. בעולם העסקי הוא מתבטא בהגדרת "מי אני " ו"מיהו הארגון" מהי המהות? המטרה? והערך ? כאשר מנהל או יזם מנותק מהייעוד שלו, נוצרות תופעות כמו: עשייה אינטנסיבית ללא תחושת משמעות קושי בהתמדה לאורך זמן קבלת החלטות שמבוססת על לחץ חיצוני ולא על דיוק פנימי ירידה באנרגיות בחיוניות ובהשפעה. פגיעה ברווחיות, בתוצאות ובעמידה ביעדים בתהליך החיבור אל הייעוד, בוחנים בין השאר: v מה מניע אותי כמוביל/ה v איזה ערך ייחודי אני מביא/ה לארגון או לשוק v כיצד הייעוד האישי מתחבר לייעוד הארגוני חיבור זה מחזק מנהיגות, מיקוד ויכולת להוביל תהליכים לאורך זמן מתוך מחויבות ולא רק מתוך הישרדות. גם בכל ארגון ויישות עסקית חשוב להגדיר את הייעוד. הייעוד הינו התכלית הפורמלית לקיומו של הארגון ו/או של כל יחידה ארגונית תפעולית בתוכו. הייעוד בעולם העסקי עונה על שאלות דומות: מה אנחנו עושים ? לאיזו מטרה ? מה חלקו ותרומתו של הארגון בענף ? בחברה ? בשוק העסקי ? ייעוד שמוגדר כהלכה צריך להבליט את היתרון היחסי של העובדים, ביישום של האסטרטגיה של הארגון . הגדרה שכזו תסייע להגדיר ממשקים ותהליכים שמערבים יחידות ארגוניות שונות. ובהמשך לסייע בקבלת החלטות הקשורות לחלוקת אחריות ויעדים בין היחידות/המחלקות השונות בארגון. הייעוד מסייע למקד את העשייה של המנהל באותם פעילויות שעולות בקנה אחד עם ההגדרה, ומאפשרות להתמקד באסטרטגיה הניהולית ובתהליכים הפנימיים. הגדרת הייעוד הארגוני משפיעה כאמור, באופן ישיר גם על העובדים. הוא עוזר להם להתחבר למטרה שלשמה הם בחרו להיות חלק מהארגון הזה שבו הם מוצאים את עבודתם ומקום פרנסתם. זהו חיבור שמסייע ליצירת גיבוש פנימי ו"גאוות יחידה". החיבור השני – חיבור אל השורשים השורשים הם סיפור חיינו המוקדם. הם כוללים את הבית שגדלנו בו, הדמויות המשמעותיות, החוויות המכוננות – ובעיקר את אמונות השורש שנוצרו שם. אמונות כמו: · “צריך להתאמץ כדי להצליח” · “לא רואים אותי” · “אסור לטעות” · "מוטב לעבוד במקום מסודר עם תנאים ומשכורת מאשר להיות עצמאי" ועוד... הופכות עם השנים לאמונות מגבילות. "האדם הוא תבנית נוף הולדתו ", והאמונות עליהן גדלנו וחונכנו, לרוב הן אלו שמנהלות אותנו לעיתים באופן אוטומטי ויוצרות תקיעות בחיינו ובבחירות שלנו. בחיבור אל השורשים איננו נשארים בעבר אלא משחררים אותו ואת השליטה שלו בהווה. אנו לומדים לזהות מה שייך לנו ומה כבר לא, מה שייך לשושלת שלנו ולכל מי שגידל וחינך אותנו, מה מקדם ומה עוצר, מהן האמונות המגבילות - ופועלים להמרת האמונות האלו באמונה ובתודעה אופטימית מכילה ומאפשרת. זהו חיבור של ריפוי, חמלה ואמונה סובייקטיבית פנימית . בהקשר העסקי: זיהוי דפוסים ואמונות שמנהלות קבלת החלטות השורשים מייצגים את מערכת האמונות וההתנסויות המוקדמות שמעצבות את סגנון הניהול, קבלת ההחלטות והיחסים המקצועיים. דוגמאות לאמונות שורש נפוצות בעולם העסקי: · “רק שליטה מלאה מבטיחה הצלחה” · “אסור להראות חולשה” · “טעויות עולות ביוקר” · "חשוב לשמור על ההיררכיה הארגונית להשגת תוצאות חיוביות" אמונות אלו יוצרות לעיתים: קושי בהאצלת סמכויות עומס רגשי ושחיקה נתק מהעובדים, חוסר שביעות רצון ותחלופה שימור דפוסים ישנים חוסר התקדמות ותקיעות בעולם הישן החיבור אל השורשים מאפשר לזהות אילו דפוסים משרתים הצלחה, ואילו יוצרים תקיעות. זהו שלב קריטי ביצירת ניהול מודע, גמיש ובשל יותר. החיבור השלישי – חיבור אל הפירות ה"פירות" הם התוצאה הטבעית של העץ והצמיחה – והם כבר קיימים. זהו החיבור לעוצמות, למיומנויות, לתכונות וליכולות שאיתן הגענו לעולם, אך לעיתים הוקטנו, הושתקו או נשכחו לאורך הדרך. האדם כאמור, מגיע לעולם עם התכונות המיומנויות והייעוד הטבועים בו כבר מרגע הולדתו בתת-המודע. רק במהלך החיים, האדם עלול להתנתק מהאמונה בעצמו ובעוצמות שבו, ולא להיות מחובר לפוטנציאל וליכולות הגלומים בו להגשים את ייעודו, דבר שיביא לתקיעות בחייו. בתהליך החיבור אל הפירות אנו: מזהים את הכישרונות הטבעיים שקיימים בנו לומדים לראות את הערך העצמי שלנו ואת "אזור הגאונות" מחזקים תחושת מסוגלות וביטחון מתחברים ל"כוחות" אך גם ל"חולשות" ולטריגרים הפנימיים שעוצרים אותנו. לומדים להוקיר ולהודות על "היש" שהוא "השי" של חיינו. זהו חיבור שמחליף ביקורת פנימית בהכרה, ומאפשר לפעול מתוך עוצמה ולא מתוך מאמץ, מתוך אמונה ולא מתוך כורח, מתוך הישגים ויכולות ולא מתוך הישרדות. הפירות מייצגים כאמור את המשאבים הקיימים באדם : כישורים, יכולות, ניסיון, אינטליגנציה רגשית ומיומנויות ניהוליות. בעולם העסקי, תקיעות נובעת לא פעם מחוסר הכרה בעוצמות של המנהל או של הארגון עצמו: מנהלים שפועלים מתוך ביקורת עצמית ושיפוטיות. צוותים שלא מנוצלים בהתאם לחוזקותיהם. יזמים שמנסים “להיות מישהו אחר” ומנותקים מהאותנטיות ומהערך הייחודי שלהם. ארגון שלא מחובר לעוצמות, ליתרונות היחסיים, לחוזקות וגם להזדמנויות. בחיבור אל הפירות אנו : • מזהים חוזקות ליבה • מחדדים יתרונות יחסיים • מפתחים ביטחון ניהולי ועסקי זהו תהליך שמוביל לא רק לשיפור ביצועים – אלא ליצירת הובלה מחוברת, מדויקת ובעלת משמעות של המנהל ו/או הארגון, בעולם עסקי משתנה ודינמי. התוצאה היא פעולה אפקטיבית יותר, מיקוד ויכולת לייצר תוצאות מתוך דיוק ולא מתוך מאמץ יתר. החיבור הרביעי – חיבור אל הענפים "הענפים" צומחים ופונים החוצה – אל העתיד, אל ההתפתחות ואל עבר השליחות. זהו החיבור אל ה״אני העתידי״: מי שאני שואף להיות, ההשפעה שאני מבקש ליצור, הדרך שבה אני מבטא את עצמי בעולם. מהי השליחות שלי לעולם ? וכיצד הסביבה והיקום יהנו וייתרמו בזכות הענפים שלי ? בחיבור זה אנו: · מתחברים ל "אני העתידי" באמצעות ה"מודלינג" – הדמות שאני שואף להיות, זו שהשיגה את מטרותיה ושאיפותיה בזכות המיומנויות, הכישורים והיכולות שטמונים בה. זו שמחוברת לייעוד ולשפע. · מחברים בין "השליחות" לבין עשייה. · מפתחים אחריות ותנועה מודעת קדימה, יוצרים פריצת דרך באמצעות האסטרטגיה הנכונה, ה"סיפור הפנימי", והתודעה. הענפים מלמדים אותנו שהצמיחה היא תהליך מתמשך - הצמיחה, הגדילה והשינוי הם תוצאה של אמונה, אופטימיות, מחשבה שיוצרת מציאות . בהקשר העסקי: צמיחה והובלה קדימה הענפים מייצגים את הכיוון העתידי של הארגון: אסטרטגיה, התפתחות, חדשנות והובלה. זהו החיבור אל: • ה״אני/המנהל המקצועי העתידי״ • החזון הארגוני • ההשפעה הרצויה בשוק בחיבור זה אנו: מגדירים יעדים ברורים וברי-יישום חיבור אל הערך שהארגון מביא לעולם/ללקוחות. מחברים בין זהות אישית לאסטרטגיה עסקית יוצרים תנועה עקבית ולא תגובתית הענפים מאפשרים לארגון ולמוביליו לגדול מבלי לאבד יציבות פנימית תוך שמירה על איזון ועל החוסן הפנימי. החיבור החמישי – חיבור אל הצמרת החיבור החמישי נוצר כאשר ארבעת החיבורים הראשונים נמצאים בדיאלוג חי ובסינרגיה. זהו החיבור לחזון ולחלום לשפע וליצירת מציאות. הצמרת היא החלק הגבוה ביותר בעץ, הכיוון אליו הוא שואף - המפגש בין העץ לשמיים, וכך בדיוק הוא החיבור לחלום ולחזון, החיבור בין מי שאני כיום לבין מי שנועדתי להיות. בחיבור זה אנו מפתחים: גמישות מחשבתית  יכולת בחירה מחודשת חיבור בין מחשבה, רגש ופעולה חיבור אל העתיד שאליו שואפים זהו המקום שבו החלום הופך מחזון מופשט לתנועה ממשית בחיים. כאן נולדת היכולת להפוך מחשבה למציאות, ולייצר שינוי שמחזיק לאורך זמן. בהקשר העסקי: תודעת שפע, גמישות מחשבתית ויצירת מציאות החיבור החמישי הוא אינטגרטיבי. כאשר יש חיבור לייעוד, מודעות לשורשים, מינוף הפירות ובהירות בענפים – נפתחת היכולת לייצר שינוי אמיתי. בעולם העסקי זה מתבטא ב: גמישות מחשבתית בניהול משברים יצירת פתרונות חדשניים מעבר מחשיבה מגיבה לחשיבה יוזמת זהו החיבור שמאפשר להפוך חזון לתוצאה, רעיון למציאות וחשיבה אסטרטגית לצמיחה בת-קיימא. לסיכום, תהליך חמשת החיבורים, מאפשר ליצור חיים מחוברים. להיות מחוברים לעצמנו, לשורשים ולערכים שלנו, לעוצמות ולמיומנויות שבנו, לשליחות ולחזון . זהו תהליך שמאפשר שחרור מתקיעות, חיזוק החוסן הפנימי ופתיחות וזימון השפע – שפע של משמעות, בהירות, חיבור והגשמה. בברכה סיגלי ריכלין - אבחון הכוונה ומשמעות

מהי רוחניות? רוחניות היא אחת התכונות האנושיות העתיקות ביותר - חיפוש אחר משמעות, חיבור, סדר פנימי, ולפעמים גם תשובה לשאלה הגדולה: בשביל מה אני כאן? אבל רוחניות איננה מושג אחיד. היא משנה צורה מתרבות לתרבות, מאדם לאדם, ולעיתים אף משנה מקום בתוך חיינו עצמנו - בין תקופות של יציבות לתקופות של אתגר ומשבר. כדי להבין מהי רוחניות באמת, כדאי להרחיב את המבט: אל היהדות, אל תרבויות אחרות, ואל האדם עצמו. רוחניות ביהדות: בין פנימיות, מוסר ומשמעות היהדות מציגה רוחניות עמוקה שנעה על שני צירים מרכזיים: 1. פנימיות וחיבור עצמי בקבלה ובחסידות האדם נקרא “עולם קטן”. החיפוש הרוחני הוא בעצם מסע להבנת הנפש, התיקון הפנימי, והיכולת לפעול בעולם מתוך מודעות ומוסר. לדוגמה: • חסידות מתמקדת בחיבור בין רגש, מחשבה ומעשה. • קבלה מדברת על חיבור האדם ל”שורש הנשמה” שלו - הייעוד הרוחני. • ביהדות מדגישים את עיצוב המידות, הכוונה, והשאיפה להיות אדם טוב יותר. רוחניות ביהדות היא בעיקר מודעות, כוונה ותיקון אישי. 2. חיבור למשהו גדול מאיתנו עבור מאמינים, זהו קשר לאלוהים. עבור אחרים - זהו קשר אל הבריאה, אל המציאות, אל הטבע, אל חוקיות פנימית של העולם. ביהדות החיבור הזה תמיד מתורגם למעשה: “לא המחשבה היא העיקר אלא המעשה “. כלומר: רוחניות אמיתית מתבטאת במה שאנחנו עושים - לא רק במה שאנחנו מרגישים. רוחניות בתרבויות אחרות: למרות ההבדלים, מפתיע לראות עד כמה הרוחניות דומה בין תרבויות: בודהיזם חיפוש אחר שקט פנימי, חמלה, ונוכחות ברגע. הבנה שהסבל מקורו בניתוק מעצמנו ושאיפה להתעוררות פנימית. הינדואיזם הקיום נתפס כ”מסע נשמתי”, שבו הנשמה מתפתחת דרך למידה, חוויה וגלגולים. הרוחניות היא חיבור למהות האמיתית. נצרות הרוחניות מתמקדת באהבה, סליחה, חמלה ובחיבור בין האדם לערך של “אהבת הזולת”. שמאניזם חיבור לטבע, לאדמה, לרוחות אבות ולעולם שמעבר לחומר. הטבע הוא מורה — האדם הוא חלק ממארג גדול. המכנה המשותף בכל התרבויות: רוחניות היא תנועה מהחוץ אל הפנים, חיפוש אחר יציבות, משמעות, מודעות, חופש אישי ותחושת שלמות. מדוע דווקא בזמן משבר אנחנו פונים לרוחניות? רוחניות זהו אחד התהליכים העמוקים בנפש האנושית: 1. כי משבר מפרק את האשליה של שליטה - כשהכול מתנהל כשורה, אנחנו חיים על אוטומט. אבל התמודדות עם אתגר כלשהו, כגון: בריאותי, זוגי, תעסוקתי או רגשי - מחייב אותנו לשאול: "מה חשוב לי באמת?" הרוחניות מאפשרת למצוא תכלית בתוך הכאוס. 2. כי הכאב פותח את הלב - כשהכול יציב, הלב סגור מפחד להרגיש. אבל ברגעי קושי - משהו נפתח. הרגישות גדלה, והאדם מחפש משמעות עמוקה יותר. 3. כי רוחניות נותנת תקווה האמונה שיש משמעות לחיים, שיש לנו דרך, שיש “למה” - זה אחד הכוחות שמחזיקים את האדם ברגעים קשים. 4. כי משבר מבקש שינוי והרוחניות היא לרוב פתח לשינוי אמיתי. מדוע יש אנשים שעושים “חזרה בתשובה” ואחרים “חזרה בשאלה”? שני התהליכים נובעים מאותו הצורך: לחפש אמת פנימית חדשה. חזרה בתשובה - לעיתים מגיעה ממקום של חיפוש שייכות, משמעות, מסגרת, תשובות, ריפוי, קהילה או זהות. חזרה בשאלה - נולדת כשהאדם מרגיש שהמסגרת הדתית כבר לא תואמת את האמת הפנימית שלו - והוא מחפש חופש, אותנטיות ושייכות מסוג אחר. שני המסעות הם מסעות רוחניים - שנובעים מהרצון להיות נאמנים לעצמנו. האם אני אדם רוחני ? רוחניות היא לא דת, לא אמונה עיוורת ולא טקסים חיצוניים. היא שילוב בין: • הקשבה פנימה • חיבור לערכים וללב • חיפוש משמעות • התבוננות וכנות עצמית • שאיפה למוסר, חמלה ויושרה • קשר לכוח גדול יותר - דתי, טבעי או פנימי • תרגול שמוביל לאיזון בין גוף לנפש רוחניות היא בעצם היכולת לחיות בהלימה פנימית - למי שאני, מה שאני מאמין בו, ומה שאני עושה. כלים פרקטיים לרוחניות בחיי היומיום: כדי להפוך רוחניות למציאות, נדרשים הרגלים יומיומיים פשוטים: 1. תרגול הקשבה - דקה ביום של שקט. ללא מוזיקה, ללא טלפון, ללא גירויים חיצוניים. פשוט להקשיב למה שעולה. 2. שאלת משמעות יומית - “מה חשוב לי היום?” שאלה קטנה שמייצרת בהירות גדולה. 3. כתיבה אינטואיטיבית - 3 דקות של כתיבה חופשית. לא לנתח ולא לחשוב - פשוט לזרום. 4. התבוננות בעצמי - מה פוגע בי? מה מחזק אותי? מה מרחיב לי את הנשימה? מה נכון לי לעשות כדי להרגיש שלם ? מהן העוצמות הטמונות בי ? וכיצד העוצמות שלי יוצרות משמעות בחיי ובחיי הסובבים לי ? 5. חיבור לגוף - רוחניות לא מתקיימת בלי גוף. תנועה, נשימה, מודעות פיזית - הן שער לעולם הפנימי. 6. בחירה במעשים עם כוונה חסד קטן, נתינה, אותנטיות. יושרה. רוחניות מתחילה בפעולות הקטנות. 7. שימוש וחיבור לכלים רוחניים-לוגיים נומרולוגיה, צבעים, מדיטציה, קבלה, התבוננות, פסיכולוגיה רוחנית. רוחניות היא לא רק מילה - היא דרך חיים. כל אדם נושא בתוכו רובד רוחני - גם אם הוא לא מכנה אותו כך. רוחניות היא הזמנה לחקירה עצמית, לדיוק, לחיבור, ולחיים שבהם יש משמעות עמוקה יותר. והיופי הוא שכל אחד מאיתנו יכול לבחור את הדרך שמתאימה לו: דרך הדת, דרך הטבע, דרך מדיטציה, דרך אמונה, או דרך עבודה פנימית. והעיקר, להמשיך לנוע לעבר עצמנו ולהתחבר אל "האני" האוטנטי, אל האמת והמהות הפנימית .  בברכה סיגלי ריכלין - אבחון הכוונה ומשמעות